משימת בונוס (שאני מאוד ממליצה לכם לבצע)
כתבו מכתב לסופר או לדמות מהספר שקראתם, בשמכם או בשמה של אחת הדמויות מהספר.
במכתב ניתן להתלונן, להודות, לבקר וכד'.
כתבו מכתב לסופר או לדמות מהספר שקראתם, בשמכם או בשמה של אחת הדמויות מהספר.
במכתב ניתן להתלונן, להודות, לבקר וכד'.
אורי סבן
השבמחקמכתב לאלסקה- משימת בונוס
היי אלסקה, רציתי לדבר איתך על התאונה שלך.
התאונה היתה פתאומית, לא צפוייה וידועה, רציתי לדעת את כל הפרטים.
למה נהרגת? האם זה היה בכוונה? מה הסיבה האמיתית למוות שלך ואיך השארת את
כולם, ובעיקר את מיילס והמפקד בלי תשובות?
בימים שלאחר המוות שלך, מיילס, המפקד ועוד רבים מחברייך, ניסו לברר מה
גרם למותך. האם זאת היתה התאבדות? או בגלל שהיית שיכורה?
לדעתי היית צריכה לעצור את עצמך מהנסיעה לקבר של אמך, בגלל שהיית שיכורה
והחלטת לנסוע לבד באמצע הלילה. ההחלטה לא היתה צלולה ונכונה, פעלת מהר
וסיכנת את חייך- מה שבאמת גרם למותך. החברים שלך נשארו המומים ועוד יותר
עצובים, ואני חושבת שעשית מעשה שגוי. חוץ מזה שהחברים שלך נשארו לבד,
השארת את החבר שלך לבד. הרגת את עצמך וגרמת למוות שלך.
רציתי לקבל ממך תשובות לכל השאלות והתהיות שלי, מה עבר במוחך באותו הרגע?
בתודה, אורי
מכתב לסופרת:
השבמחקהספר ״מבחן קבלה״ מאת נאוה מקמל- עתיד
אז קודם כל, נהנהתי מקריאת הספר. אהבתי שכתבת אותו ממבטה של סול, שהסברת את רגשותיה ושהרגשנו איך הדמויות ממש מתפתחות במהלך הסיפור. הקריאה של הספר היתה שוטפת ונעימה, היה לי קל להתחבר לדמות הראשית כבר מתחילת הסיפור. עלילת הסיפור היתה מעניינת אך גם קצת קיצונית. קשה היה לי לקרוא על הפיגוע ועל פציעתו החמורה של אחיו של בועז שלומי. בנוסף היה את הקטע בסיפור על הילדה ששרפה את הבית של בת כיתתה, אני חושבת שזו היתה התנהגות מאוד קיצונית ומוגזמת.
אשמח לקרוא ספרים נוספים שכתבת.
משימת בונוס-מכתב לסופר על הספר אנטי/יונתן יבין
השבמחקמאוד נהנתי מקריאת הספר, היו פעמים שמסיבות כאלה ואחרות נאלצתי להפסיק את הקריאה והייתי לגמרי מאוכזבת שאין באפשרותי להמשיך לקרוא. הספר היה מציאותי ביותר והרגשתי שכל סיטואציה מתוארת היטב וכוללת גם את המחשבות והתחושות של כל אחת מן הדמויות .הספר גרם לי להבין שכל שינוי שאדם רוצה לעשות בעצמו-זה אפשרי זה הכל עניין של רצון אמיתי. הרגשתי שאני פשוט לא רוצה שהספר יגמר כי ממש התחברתי לדמויות והייתי ממש סקרנית להמשך. הסוף היה ממש מפתיע ומאוד אהבתי שבאף קטע לא קרה משהו שהיה צפוי שיקרה.
כל מה שנותר לי לעשות זה רק להודות על כך שהייתה לי את האפשרות לקרוא את הספר הזה.
ליהי
הספר ״פלא״-משימת בונוס-מכתב לאוגוסט (הדמות הראשית):
השבמחקהיי אוגוסט, רציתי לשאול אותך שאלה בתור אחת מהתלמידות הלומדות בבית הספר באיזור יחד עם התלמידים מהתקרית בטיול השנתי ששמעה על ה״עיוות החמור״ שלך.
אשמח לדעת מה יותר פוגע לדעתך- כשחולפים על פנייך ומזדעזעים, מפחדים, צורחים, ונגעלים ממך ובאים לשאול שאלות כגון איך זה קרה או האם יש לזה תרופה, או כאשר רק מבחינים בך ולא פונים כלל ולא מראים לך בשום דרך את המחשבות העולות להם בראש כשרואים את פנייך.
כלומר האם אתה מעדיף יחס על פני התעלמות?
מסקרן אותי לשמוע את תשובתך לכך שתתלווה גם בסיפור אישי, במקרים וסיטואציות שבהן העדפת יחס, ובמקרים וסיטואציות שבהן העדפת שיתעלמו ממך.
אשמח לקבל תשובה על שאלתי, בתודה אני.
ספר פלא מכתב לסופרת ר"ג' פלאסיו
השבמחקקראתי את ספרך "פלא" ונהניתי מאוד.
להסתגל לבית ספר חדש זה בכלל לא קל ובמיוחד אם התלמיד הוא "מיוחד" ואני מתכוון לשונה ובעל צרכים מיוחדים.
הספר פתח לעיננו עולם לחיים של ילד השונה מסביבתו הרגילה.
אוגוסט עבר תהליך מעניין מילד התקשה בסביבה לילד המשתלב בחברה, תהליך שעובר דרך קשיים רבים והתמודדויות משמעותיות.
מהתהליך ניתן ללמוד מסרים רבים ותובנות משמעותיות לחיים.
זהו ספר בלתי נשכח שכולו אהבה לשונה חשוב לי לשאול אותך מה גרם לך לכתוב את הספר? אך הרשת בשלבי כתיבתו?. אני מודה לך על כתיבת ספר זה וממליץ לכל חבריי לקרוא אותו. בתודה רביד.
איך הרגשת*
מחקמשימת בונוס:מגישה-מאיה רוזנבלט
השבמחקמכתב לסופר- ג'ון גרין.
ג'ון שלום,
אני כותבת לך לאחר קריאת הספר שלך אשמת הכוכבים.
הספר עניין אותי ולרגע לא "השתעממתי", הרבה מקרים העלו בי מחשבות על חיינו.
הסיפור של היזל מרגש וגורם לכל אחד להתחבר אליו, ולהרגיש את הכאב והשמחה שעוברים על הדמויות.
לא כל אחד יכול להבין עד כמה המחלה הזאת מפחידה ונוראית ואני חושבת שהספר עוזר לשקף את זה גם לאנשים שלא נתקלו באדם קרוב שחלה.
בסוף הספר אוגוסטוס מת, בשונה למה שכל הספר שהיה מתוכנן שהיזל תמות לפניו ותפגע בו,
אני רוצה לשאול למה הספר נגמר במוות המרגש של אוגוסטוס ולא לפני, שהכל היה טוב איתם.
סוף הספר בהחלט היה החלק הכי משמעותי ומרגש בסיפור אבל גם הכי קשה לקריאה ולכן עולה בי השאלה.
בברכה מאיה.
שלום זאב קרוב
השבמחקקראתי את הספר שלך ״בלבב פנימה״ המספר על פציעתו של בנך אהרון ואת התהליך שאתה ומשפחתך עברתם. מאוד אהבתי לקרוא את הספר הוא עניין אותי מאוד מבחינת התוכן, הכתיבה, במהלך זמן החלמתו של אהרון תמיד היה נראה שאתם אופטימיים. למדתי הרבה מהקריאה למשל מהמשפט: ״שרק הרצון הוא הכוח העיקרי המבטא את האדם״. בסיפור למדתי גם על פציעת בנך ועל הקרבתו לעם שלו למרות שרק עכשיו מחופתו והשאיר את אשתו הטרייה. אהבתי שתמיד הראת את היופי במדינה שלנו שאם מישהו נפצי לא משנה אם הוא חרדי או חילוני גם לאחר שנה ישאלו בשלומו, אני רוצה לומר לך כל הכבוד שאף פעם לא וויתרת ולא עזבת את אהרון אם זה בשיקומו, בניתוחיו או בטיולים שהייתם עושים, תמיד הראת את ההתקדמות של אהרון בהחלמתו ולהראות שיש דבר כזה נס גם לאבי קרה נס שלפני חנוכה הוא עבר השתלת כלייה. אני רוצה לשאול אותך איך התמודדתם עם הבשורה שאהרון נפצע ובהחלמתו שכל פעם היה צריך לעשות ניתוח בארץ או בחוץ לארץ. וראיתי שכתבת בסוף הספר אם לפרסם את הספר או להשאיר אותו אצלך אז חשבתי לעצמי שיש מצב שלא הייתי קורא את הספר ולא מכיר את סיפורו של אהרון.
תודה וכל הכבוד עמית זכאים
משימת בונוס: מכתב לכבוד עבאס קזרוני ( הסופר והדמות בילדותו)
השבמחקשלום עבאס, אני מעוניין לספר לך על חוויותי מקריאת הספר: אני נהנתי בצורה יוצאת דופן מקריאת הספר, הדהים וריגיש אותי התנהגותך הבוגרת במצבים הקשיים והסכנות שבפני הם עמדת במסעך. מסעך לימד אותי שאין גבול למה שאנחנו יכולים לעשות בעזרת כוח הרצון שלנו ובעזרת אנשים אחרים.
התחברתי לדמותך, שהיית ילד קטן אמיץ, חכם, עצמאי וטוב לב והצלחת להסתדר לבד בצורה טובה שכמוה אפילו אדם בוגר לא היה מצליח כך.
האם התראת עם חלק מן האנשים שעזרו לך בדרך ושהיו חלק בלתי נפרד ממסעך כשהתבגרת? כמו מוראט או אהמד.
האם גם פגשת שוב את דודך מאדי?
הייתי שמח אם היית מציין את דרך התרגלותך לחברה האנגלית השונה במידה רבה מהחברה בחיית לפני המסע שטלטל את עולמך. אני בטוח שמסעך דומה למסעות של ילדים ואנשים נוספים שחוו את אותן החוויות.
תודה רבה שהנעמת את זמני! אביב רותם
*בפניהן *כמוהה
מחקמשימת בונוס-מכתב לכבוד ארתור קונן דויל
השבמחקארתור היקר
מאוד נהנתי מקריאת הספר, הספר מאוד מעניין ומרתק שיש בוא את כל הדברים שאני אוהב כמו הרפתקאות מתח וסיבוכים.
רציתי גם להוסיף שהייתי רוצה שבספר הבא יהיו גם קטעים קצת מצחיקים ואם אפשר גם מפחידים מפני שזה יכול להוסיף המון לספר ובסך הכול מאוד נהנתי!
בברכה אופל סימון
משימת בונוס-מכתב לכבוד ארתור קונן דויל
השבמחקארתור היקר
מאוד נהנתי מקריאת הספר, הספר מאוד מעניין ומרתק שיש בוא את כל הדברים שאני אוהב כמו הרפתקאות מתח וסיבוכים.
רציתי גם להוסיף שהייתי רוצה שבספר הבא יהיו גם קטעים קצת מצחיקים ואם אפשר גם מפחידים מפני שזה יכול להוסיף המון לספר ובסך הכול מאוד נהנתי!
בברכה אופל סימון
השבמחקמשימת בונוס - מכתב לסופרת הספר סיגלית דיל
סיגלית היקרה
אני מאוד נהנתי לקרוא את הספר המכשף האפגני.
הספר מלא הרפתקאות, ריגושים,הפתעות, מטח ואימה.
החוויה שחוויתי עם ספר זה הייתה מדהימה.
רציתי להודות לך על ספר זה מכיוון שלמדתי ממנו דברים רבים .
לספר הבא שלך , הייתי רוצה שהספר יהיה באותו ז'אנר כמו הספר הזה-אימה . למרות שלומר את האמת קצת פחדתי בחלקים מהספר, הייתו רוצה לקרוא עוד ספר כזה.
בברכה,
מאיה קריין
השבמחקמשימת בונוס - מכתב לסופרת הספר סיגלית דיל
סיגלית היקרה
אני מאוד נהנתי לקרוא את הספר המכשף האפגני.
הספר מלא הרפתקאות, ריגושים,הפתעות, מטח ואימה.
החוויה שחוויתי עם ספר זה הייתה מדהימה.
רציתי להודות לך על ספר זה מכיוון שלמדתי ממנו דברים רבים .
לספר הבא שלך , הייתי רוצה שהספר יהיה באותו ז'אנר כמו הספר הזה-אימה . למרות שלומר את האמת קצת פחדתי בחלקים מהספר, הייתו רוצה לקרוא עוד ספר כזה.
בברכה,
מאיה קריין
סוזן היקרה,
השבמחקנהנתי מאוד מקריאת הספר, הספר עניין אותי מאוד, העלילה הייתה מרתקת ומותחת. אהבתי את איך שהספר היה כתוב מנקודת מבטו של גרגור, הספר פתח את עיני למחשבות על עולם מקביל אלינו והראה שהדברים הכי קטנים ופשוטים שנראים כמובן מאליו הם יכולים להיות ההפך הגמור מכך ולהוביל למקומות נפלאים מרתקים. ומחכה כבר לקרוא את הספר הבא.
בברכה דניאלה יאיר
המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה/ מארק האדון
השבמחקמכתב לסופר
היי מארק,
כשכתבת את הסיפור היה איתך ילד אוטיסט שעזר לך לכתוב עוד פרטים? כי הספר כתוב בצורה יפה ומבינים שהוא כתוב בצורה של ילד אוטיסט: יש משפטים שהם לא כתובים נכון, יש שגיעות, יש הרבה מסקנות חכמות בסיפור כי ידוע שאוטיסטים יכולים להסיק הרבה מסקנות חכמות.
אני מעוניין לשאול אותך גם אם חשבת לכתוב ספר המשך לספר זה, בו יסופר על כריסטופר כשהוא מבוגר ואיך הוא משתלב בחיים, האם מקבלים אותו בחברה ואיך פיתרון הרצח ישפיע עליו בעתיד
אלעד גל
השבמחקלקיידנס סינקלר איסטמן
קיידנס קראתי את הספר שלך ואת נורא ריגשת אותי וחיברת אותי לכל אחד מהשקרנים.
הצורה שהסתכלת על הכול הייתה מאוד דומה לשלי. כשסיפרת על ההרפתקאות שלך וכשתיארת את כאבי הראש שלך הייתי מוכנה להישבע שגם אני הרגשתי קצת בחילה וכאבים.
התאורים שלך כל כך מדוייקים וחדים שהכל נקלט אצלי ונהנתי מכל רגע.
גם אם המשפחה שלך משוגעת את התנהלת בצורה כל כך בוגרת ומכבדת לכולם.
נתת יחס אישי ומלא לכל דמות בסיפור.
אם הייתי את היו מעט דברים שהייתי עושה אחרת.
מה שהרגשת לגאט, היה גל עצום שאני בטוחה ששטף את כל הקוראים.
הדבר היחיד שגרם לי לסלוח למשפחה שלך היא אהבתם לכלבים.
הייתי שמחה להיפגש איתך, באי שלך, ולעשות איתך את כל הפעילויות שהיית עושה עם השקרנים ולשמועה מה את הולכת לעשות בהמשך.
משילה גולני
מכתב לנועה רום
השבמחקהיי נועה, אני נועה תלמידה בכיתה ט׳ ונתבקשתי להכין יומן קריאה על ספר כלשהו. בחרתי בספר שלך: כמה שאת נהדרת בעיקבות המלצה של אחותי.
אני אהיה כנה איתך, אני לא קוראת ספרים ביום יום, וכאשר התחלתי לקרוא את הספר שלך הייתי סקפטית. אחרי שקראתי מספר פרקים פשוט לא רציתי להפסיק- קראתי וקראתי והיומן קריאה היה ממש תענוג. זאת לא הייתה סתם עוד עבודה- אפילו נהנתי ממנה.
אני אוהבת איך שאת כותבת ומנסחת את המחשבות של כל הדמויות ובעיקר את של הדמות הראשית- נוגה. אני אוהבת את העלילה המותחת, ואת ההתפתחויות הלא צפויות. אני אוהבת שיש שינוי, נקודות מפנה, ובנוסף את כותבת מדהים!! תמשיכי לכתוב!
ישנם מספר שאלות שרציתי לשאול אותך:
# מאיפה את שואבת את ההשראה לכתיבה שלך?
# מי הוא הסופר האהוב עליך?
# מהו הטיפ שלך לסופר מתחיל?
אני שמחה שבעיקבות הספר הזה נחשפתי לסדרת הספרים שכתבת ואני מצפה לקרוא את שאר הספרים שבסידרת ״עד הבת מצווה זה יעבור״.
מכיוון שפירסמתי את משימת הבונוס ביום חמישי מיד אחרי שפירסמתי את המשימה שמגיבים על תקצירים ועל אירועים מרכזיים, כנראה לא היה לי אינטרנט טוב ולצערי היא לא התפרסמה (משימת הבונוס) אפרסם אותה שוב.
השבמחקמשימת בונוס:
קתרין פטרסון, קודם כל אני חייב להגיד לך שאת סופרת מדהימה עם דמיון מטורף, הצלחת לגרום לי לקרוא ספר מבלי להתעצבן ולהשאר מאוד בריכוז ועל זה מגיע לך תודה אישית ממני.
בסוף הספר *זהירות ספויילר* לזלי מתה, בעצם נופלת מהחבל המכושף ומתה. למה היא מתה? למה לא גס? הרי הוא לא חדש בבית הספר, משפחתו לא הכי מעריכה אותו, לא עדיף לגמור את הסיפור ושהוא ימות? המוות של לזלי גרם לי להרבה רגשות אבל רגש אחד בולט היה עצב... למה דווקא בן אדם כזה מדהים שהצליח לשנות חיים של בן אדם? ולשאלה המתבקשת- למה?
למה מוות? אי אפשר בית חולים?, גסיסה וגם זה מוגזם? למה? כי גס לא בא איתה והוא הלך עם המורה שלו למוזיאון ובגלל שהוא לא בא עם לזלי לטראביתיה וזה המקום של שניהם היא מתה? הרבה שאלות נשאלו בתוך מוחי בכל מהלך הספר, ואילו הייתי באמת יכול לשאול אותך את זה והתשובה שלי הייתה נכונה את צריכה להיות גאה בעצמך. תודה רבה, את סופרת מדהימה.
לכבוד:רובין הוב 03/12/2015
השבמחקטקומה,וושינגטון.
קראתי את ספרך שוליית הרוצח ונהניתי מאד. הספר גרם לי להסתכל על עולם המציאות דרך עולם הפנטזיה שיצרת.הספר נוגע בהרבה אירועים היסטוריים שהתרחשו לאורך תקופות שונות.
נהניתי לעקוב אחר קורות חייו של פי'ץ,ההתמודדות שלו עם מקום זר וחדש,הצורך שלו להיות שייך לחצר המלוכה מתוקף מעמדו,הדרך בה נבחר ילד לשנות את עתיד העולם, לעולם טוב יותר,האחריות הכבדה שמוטלת על כתפיו ,הצורך שלו לקבל החלטות ולהתמודד עם המבוגר האחראי עליו.פי'ץ מייצג את השינוי החברתי שאותו בחרת להדגיש.
בחרת לבחון מקום בתקופת מלחמה דרך עיניו של ילד.בחרת להציג את תפקידו של הפרט בכל המערכה.אני יכול לספר לך שגם אנחנו חווים מלחמות שונות ואת התוצאות שלהן.כידוע לך ,אזור המזרח התיכון מפורסם בעקבות ארועי טרור שונים ומלחמות בין ישראל למדינות ערב.
האם חווית בחייך תקופה בה התרחשה מלחמה?
האם הספר מייצג את השקפת עולמך לגבי תהליכים מדיניים,בטחוניים וחברתיים או שהוא מייצג תקופה בחייך?
מתי לדעתך ילמדו את הלקח ויגיעו להסדרים הנכונים?
האם לכל פרט בחברה יש מקום?
מתי תפסק שפיכות הדמים?
האם בחרת בשם זה לספרך, מפני שאינך רואה ,מקרה בעתיד בו לא יהיה צורך במקצוע הרוצח?
האם את בוחרת להציג כל אדם שהרג כרוצח ,גם אם זה לצורך הגנה. האם חייל הוא בהכרח סוג של רוצח בעינייך,האם אזרח המגן על עצמו ורכושו הוא רוצח?
בספר, את מתארת את פי'ץ כתלמיד של הרוצח המלכותי ולא כמתלמד ללוחם,אביר ועוד.זוהי הסיבה לכך שאני שואל אותך שאלות אלו.
האם בחרת בשם זה לספרך מפני שאינך רואה מקרה בעתיד, בו לא יהיה צורך במקצוע הרוצח?
אשמח לקבל את תשובתך.
בכבוד רב: לירון מירון.
חבצלת השרון 25.
אליכין,ישראל.
כתבתם מכתבים יפים מאוד! התייחסתם אל נושאים מרכזיים בספר, אל דמויות ואפיונן ואל חוויית הקריאה שלכם. כל הכבוד!
השבמחקלסופרת ורוניקה רות׳
השבמחקקראתי את הספר שלך, ״מפוצלים״, והדבר שהכי עניין אותי בספר הוא העולם המאוד בדיוני שבו מתרחשת העלילה.
מדובר על עולם שמאוד שונה מהעולם שאנחנו חיים בו, עולם שמחולק מפורשות לקבוצות ברורות (״פלגים״) וסטיגמות ידועות.
רציתי להבין מאיפה באה ההשראה ״ליצור״ עולם שכזה, מאיפה הרעיון ועל מה חשבת כשכתבת ספר עם סביבה ייחודית שכזו.
בתודה, טליה מצובע