צרו תקציר של העלילה (בין חצי עמוד לעמוד מודפס) ובו כתבו את שם הספר, שם הסופר, מקום וזמן התרחשות, מיהן הדמויות המרכזיות, מה היחסים ביניהן וכיצד מתפתחת העלילה.
בסיום התקציר כתבו האם נהניתם מהקריאה או לא. פרטו מדוע.
בסיום התקציר כתבו האם נהניתם מהקריאה או לא. פרטו מדוע.
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
מחקניסיון
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקתאלום
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחק.
השבמחק������
השבמחק🌞מזה לא שולח את השמששששש
השבמחקהשב
השבמחקיחמור פרסי
השבמחקשלום
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקעל שתי רגליים וכנפיים / עבאס קזרוני
השבמחקעבאס קזרוני הוא ילד בן תשע שגר בטהרן שבאיראן. הסיפור של עבאס מסופר בתחילת שנות השמונים בזמן המהפכה של המשטר באיראן. לאביו של עבאס היה קשרים עם משטרו של השאה- המשטר הקודם באיראן ולכן משפחתו של עבאס הייתה עשירה, נפגשה עם פקידי ממשלה בכירים ובני מלוכה וחיה חיים טובים. כאשר השלטון באיראן הוחלף החרימו את רוב הנכסים של משפחתו. איראן הייתה במלחמה מתמדת נגד עיראק וגיל הגיוס ירד יותר ויותר , והגיע לגילו של עבאס. רוב הילדים היו מתים או נפצעים במלחמה, לכן הוריו החליטו לשלוח אותו ואת אימו לטורקיה ומשם לאנגליה, אך המציאות הייתה שונה - כאשר הם הגיעו לשדה התעופה שבטהרן הפקידים לא הרשו לאימו לטוס, אביו שהיה נחוש בדעתו ובמטרתו למנוע מעבאס להתגייס לצבא שלח אותו לטורקיה לבדו. כאשר עבאס הגיע לטורקיה הוא פגש שם איש שהיה אמור לדאוג ולעזור לו עד שיקבל את הויזה לאנגליה אך הוא לא קיים את אשר הבטיח והשאיר את עבאס לבדו במדינה זרה בלי לדעת את השפה המדוברת. בעזרת נהג מונית שידע לדבר מעט פרסית ועם לב רחב מאוד הוא הגיע למלון שבו הוא התגורר כמה שבועות עד שיקבל את הויזה. האיש שבבעלותו היה המלון דיבר פרסית שוטפת וגם הוא עזר לעבאס כאשר נזקק לעזרה. לאורך הדרך של עבאס בטורקיה עד שקיבל את הויזה הוא נעזר בהרבה אנשים בעלי לב רחב וטוב ועבאס עצמו עבר תהליך מזורז של התבגרות, ומחליט החלטות לא פשוטות ומתנהג כמו אדם בוגר. יש מקרים בהם דווקא גילו הקטן עזר לו להצליח ובגלל התנהגותו הבוגרת הרבה אנשים שהוא פגש קוראים לו ״איש קטן״. בזמן שהיה בטורקיה, עבאס אף הצליח לעבוד בעבודות שונות ולהרוויח כסף לעצמו. כאשר הוא קיבל את הויזה לאנגליה הוא טס לשם ופגש את מאדי - בן דודו שהסכים להיות אפוטרופוס שלו עד שהוריו יצליחו גם הם להגיע לאנגליה. לארוסתו של מאדי קוראים קייט ולאורך פרק הזמן עזרה ותמכה קייט בעבאס למרות שלא דיברו את אותה השפה ולעומת זאת מאדי, שהיה אמור להיות הקרוב והחשוב ביותר לעבאס באנגליה לא כיבד ולא רצה לעזור לו בשעות צרותיו. לאחר מכן מאדי העביר את עבאס לפנימיה אנגלית ששם הוא חווה, למד וקיבל את המשמעת האנגלית המפורסמת. הספר נכתב על פי סיפורו אמיתי של עבאס קזרוני הסופר של הספר.
אני נהנתי מאוד מקריאת הספר מכיוון שכל הסיפור מסופר מנקודת מבטו של עבאס. מצויינים בו מחשבותיו במצבים ומקרים שונים, קשים או קלים ואת ההשוואה בין מה שהוא מרגיש וחושב בליבו ולבין מה שהוא מקרין בהתנהגותו לסביבה. הדהים אותי איך ילד בן תשע שינה את חייו בצורה קיצונית כל כך. הספר גרם לי לחשוב גם איך הצד השני מרגיש, שלפעמים אנחנו נגדו במלחמה או חושבים שהוא זה שגורם לנו סבל והוא לא נפגע. לספר זה יכתב ספר המשך ואני מצפה בקוצר רוח לקרוא אותו. אני ממליץ בחום לקרוא את הספר.
סיפור מעולה!
מחקנשמע ספר שיהיה כיף לקרוא ובטוח יעביר את הזמן.
תקציר מצויין, כל הכבוד אביב :)
אביב, התקציר מצוין והספר נשמע מעניין מאוד!
מחקאני שמחה שנהנית מהקריאה.
התייחסויותיך אל הפער שבין תחושותיו של הגיבור לבין מעשיו ואל ההבנה שיש "צד השני" מאוד בוגרות ומורכבות.
סיפור מדהים אהבתי את הכתיבה שלך ואת הקטע עם איראן אשמח לקרוא את הספר והצגת אותו מצויין
השבמחקשוליית הרוצח / רובין הוד.
השבמחקתקציר העלילה:
בספר שוליית הרוצח מסופר על קורות חייו של פי'ץ,בנו הממזר של הנסיך אביר אשר עובר לגור בטירת הצבי החל מגיל שש תחת השגחתו של בוריך, אדון האורוות. פי'ץ הופך לחניכו של צייד כוכב נופל עד להיותו רוצח מלכותי.
עלילת הספר נסובה סביב פלישת "הספינות האדומות" לממלכת שש הדוכסיות וסביב התככים הפנימיים בחצר המלוכה בין יורש העצר ,הנסיך אמת ואחיו הצעיר הדר.תהליך הפלישה יוצר הרס רב לאדם ולרכוש.האדם מאבד את נשמתו ורגשותיו בעקבות הוצאת מודעותו ממנו,תהליך הנקרא "ריקון".הרכוש-נגנב ,חלקו נשרף ומיסים חדשים מוטלים על תושבי הממלכה בעקבות המלחמה.הנסיך הדר ,תומך בדוכסיות הפנים ומעוניין להפוך אותן לממלכה נפרדת עליה ישלוט.אחיו יורש העצר, מנסה לשמור על ממלכה מאוחדת ונלחם כנגד הפשיטות המתבצעות ע"י הספינות האדומות .לפי'ץ יש שני כוחות ,האחד קסם "האומנות" והשני כח הבינה. קסם ה"אומנות" יוצר קשר בין אנשים, הוא פועל דרך המחשבות ומאפשר תקשורת טלפטית בין בני אדם בעלי אותו קסם.כח הבינה יוצר קשר מחשבתי ורגשי עם בעלי חיים.במהלך ילדותו מתיידד פי'ץ עם ליצן החצר המוגדר כנביא הלבן .הליצן מאמין שהזמן פועל במעגלים ובכל סבוב ניתן להפוך את העולם לטוב יותר או רע יותר לפי פעילותו של הזרז.הליצן מאמין כי פי'ץ הוא הזרז ובוחר להדריך אותו על מנת שהעולם יהפוך למקום טוב יותר.
אני מאד נהניתי לקרוא את הספר.
ספור העלילה מסופר דרך עיני ילד, העובר תהליך התבגרות בחצר המלוכה,שהינה מוקד השלטון הכלל ארצי.
ספור העלילה חושף בפנינו סוגיות איתן אנו מתמודדים עד היום.
מאבקי שלטון בין פלגים שונים בממלכה,התקפה ע"י גורמים עויינים מבחוץ ומבפנים,מלחמה והנזקים לה היא גורמת,התארגנות קבוצות שונות על מנת להלחם למען הצדק החברתי,הדרך הנדרשת להשגת הטוב,הצורך בערוצי תקשורת למען יצירת הסדרים ומאבק מתמשך לעתיד טוב יותר.הספר מייצג את המאבקים בין הרע והטןב והמצאותם בחברה בגרסאות שונות במעגלי החיים.
הספר מגדיר כי גם אנחנו מייצגים את המאבק לשינוי,המאבק לעתיד טוב יותר ולכן אנו צריכים ללמוד מן העבר כדי לשפר את העתיד.
אני ממליץ לקרוא את הספר.
אהבתי לקרוא את התקציר עשה חשק לקרוא את הספר
מחק*שמו של הסופר הוא רובין הוב ולא כפי שפורסם
מחקלירון
מחקהתקציר מעניין מאוד!
ההקבלה בין נושאים שעולים מן הספר לבין סוגיות רלוונטיות לימינו מעניינת ומנוסחת היטב.
"פלא"\ר"ג' פלאסיו-רומי לב ט'5
השבמחקכמילותיה של מירנדה-דמות משנית בסיפור: "היקום לא חייך לאוגי פולמן". אוגי או אוגוסט בשמו המלא, נולד עם תסמונת ועיוות חמור בפניו, לכן לא תיאר את עצמו. הוא מוסיף, שאיך שלא תדמיינו אותו בעצמכם, סביר להניח שזה הרבה יותר גרוע. אוגי גר עם משפחתו, נייט (האבא), איזבל (האמא), אוליביה המכונה וויה (אחותו) ודייזי (הכלבה שלהם), בנורת ריוור הייטס - בקצה מנהטן. העלילה מספרת על השנה הראשונה בחיי אוגוסט שבה הלך ללמוד בבית ספר ומזוויות הראייה השונות של דמויות נוספות בסיפור, בניהן: אחותו וויה, חברתו סאמר, ג'סטין בן זוגה של אחותו, מירנדה החברה הכי טובה של אחותו (שהיא 'אחותו השנייה' של אוגוסט ומכירה אותו מאז שנולד) וחברו הטוב ביותר ג'ק.
עד אותה שנה אוגי לא למד בבית ספר בגלל שעבר סדרת טיפולים, בדיקות וניתוחים רבים, (27 ניתוחים אם לדייק), אך השנה נשלח ללמוד בכיתה ה' בבית הספר "ביצ'ר" אותו מנהל מר פלוצקר. כמובן שאוגי התנגד לרעיון שיתחיל למוד בבית ספר, הוא דמיין את המבטים של התלמידים והמורים כשיראו אותו. בחופשת קיץ, עוד לפני תחילת הלימודים, באו אוגוסט ואימו לפגישה עם מר פלוצקר שבמהלכה הפגיש לאוגוסט שלושה תלמידים שיעשו לו סיור בבית הספר. למרות שאוגוסט רצה להתנגד, הוא הלך עם השלושה שהיו נחמדים אליו למרות פרצופו והשתכנע להתחיל ללמוד בבית ספר. במהלך השנה הכיר את ג'ק ואת סאמר שהפכו לחבריו הטובים ביותר. השניים נאלצו להתמודד עם סדרת רכילויות, ירידות וחרמות שנגרמו כתוצאה מכך שהתחברו עם אוגוסט. התלמידים גם המציאו משחק בשם "דבר" שבו אסור לגעת באוגוסט ומי שנוגע נדבק ב"מחלת הדבר". כמובן לא כל הספר הוא ברוח התנהלות של סבל כאב ועצב- בית הספר יוצא לטיול שנתי בו מתנהלת תקרית עם תלמידי כיתה ז' מבית ספר אחר המקרבת את התלמידים המקובלים ביותר לג'ק ולאוגוסט והם יוצרים שיתוף הפעולה לצורך הגנה על אוגוסט. המקרה עובר מאוזן לאוזן בשמועה ומכך יוצא שפעם הראשונה מרגיש אוגוסט שכולם רוצים להיות בסביבתו וקרובים אליו כמה שאפשר. מילים לא יכולות לשנות את הפרצוף של אוגוסט בכדי שיהיה נוח בסביבתו אבל לא צריך עיניים כדי לאהוב כפי שאמרה אימו של אוגוסט. הספר פותח בפנינו דלת אל עולמם של בעלי הנכויות והמוגבלויות השונות שבדרך כלל אנחנו נרתעים מלהיות נוכחים בסביבתם ולהבין את רגשותיהם כאשר המבטים נוטים לכיוונם בגלל החיצוניות המעוותת. אנחנו פוגעים בבני אדם מבלי לשים לב. מקריאת הספר הבנתי שמספיק אומץ, טוב לב, התנהגות חברית וחוסן מוסרי בכדי להיות בני אדם ושאסור לשפוט אנשים לפי רושם ראשוני שאולי משדר דבר שגוי על אותו הילד, הנער או המבוגר אותו אנו שופטים. אני רוצה לסיים באמרת אוגוסט פולמן אותה כתב כמטלת קיץ מהמורה מר בראון בסיום שנת הלימודים:
"כל אדם בעולם צריך לפחות פעם אחת בחייו לעמוד על במה ולקבל מחיאות כפיים סוערות, כי כולנו ניצחנו את העולם".
נהניתי מקריאת הספר שגרמה לי לפקוח עיניי, לשים לב לשונה ממני ולקבל אותו כפי שהוא מבלי להירתע מרושם ראשוני מטעה של אותו בן אדם. תודה לר"ג' פלאסיו על חווית קריאה שונה שגורמת לקוראים להחלטה נחושה להיות אנשים טובים יותר ולהעריך כל דבר שקיבלנו במתנה ושיש לנו להציע לעולם.
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
מחקתקציר מצויין, הספר נשמע מעניין מאוד ואשמח לקרוא אותו!
מחקתקציר מעולה, גורם לי לרצות לקרוא את הספר שוב!
מחקכל הכבוד רומי אהבתי את התקציר שלך נשמע ספר מעניין
מחקהכתיבה שלך ממש מעניינת והצורה שבה הסברת את העלילה עוד יותר מעניינת!
מחקאשמח לקרוא בהזדמנות את הספר
שורה עשירית (לא כולל כותרת) מילה שלישית-ללמוד***.
מחקרומי, תקציר מעניין ומנוסח היטב.
מחקאני שמחה שאהבת את הספר, גרמת גם לי לרצות לקרוא אותו שוב.
המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה/מארק האדון- אלעד גל ט5
השבמחקהסיפור מתחיל כאשר מספרים על גיבור הספר- כריסטופר בון, נער בן 15,אוטיסט, הוא נער חכם מאוד (יודע את כל בירות העולם ואת המספרים הראשוניים עד 7507) אשר גר עם אביו.
אמו, כך אביו סיפר לו מתה מהתקף לב, מה שהתברר כלא נכון בסוף הסיפור.
הסיפור עוסק בחקירתו של כריסטופר על רצח הכלב של השכנה ועל פיענוח הרצח: כשבע דקות לאחר הרצח, ראה כריסטופר את הכלב(ולינגטון) של השכנה גברת שירס, שוכב על הדשא כשקלשון תקוע בגופו ומסביבו שלולית דם ללא רוח חיים הוא הולך לבדוק את זה והשכנה מגישה נגדו תלונה במשטרה בטענה שהוא זה שרצח את כלבה מה שבסוף התברר כלא נכון, לכן מחליט הנער לכתוב סיפור על החקירה בעזרת מורתו גברת שיבון, ו"המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" זה בעצם הספר שהוא כתב אביו אומר לו שלא יחקור את הרצח (ולקראת אמצע הסיפור מובן גם למה) יום אחד, כשחזר כריסטופר מבית הספר המיוחד שאליו הוא הולך ,גילה הנער כי שכח להסתיר את הספר שכתב ואביו גילה אותו.האב כעס מאוד על כך שבנו לא הקשיב לו וזרק את הספר לפח. כריסטופר בורח מהבית ומגלה משהו חדש על אמו, הוא נוסע לחקור את זה הספר נגמר בכך שהוא מקבל 100 בבגרות במתמטיקה.
כריסטופר הוא הדמות הכי חשובה בסיפור, הוא זה שחוקר את הרצח וכל הסיפור מדבר עליו.
אני נהניתי מהקריאה של הספר, הוא נורא מעניין וכל הזמן מתפתחת העלילה ומגלים עוד פרטים בחקירה של כריסטופר, כשאתה קורא אתה מרגיש בתוך הספר .
אני ממליץ לקרוא את הספר הזה כי הוא מיוחד מאוד גם בצורת הכתיבה שלו וגם בסגנון, חלק ממנו כתוב בשגיאות כדי להדגיש שנער כותב את הסיפור, בספר הזה אתה לא יכול להתחיל מהאמצע- כל עמוד תלוי בעמוד שלפניו.
נשמע ממש מעניין!
מחקמעורר צמרמורת! מסקרן אותי לקרוא את הספר...
מחקמדהים רק מהתקציר אני מרגישה כאילו התחברתי לכריסטופר!
מחקאהבתי את התקציר נשמע מאוד מעניין
מחקנשמע ממש מעניין, תביא לי אותו בהזדמנות!
מחקאלעד, התקציר מעניין מאוד!
מחקאני מצטרפת לדברי חבריך ומסכימה איתך שהספר סוחף וכל עמוד תלוי בזה שלפניו.
נועה
אורי סבן
השבמחקתקציר הספר- מחפשים את אלסקה/ ג'ון גרין
מיילס הוא נער בן 16 שעוזב את ביתו ועובר ללמוד בבית ספר פרטי שנקרא "קאלבר קריק".
בבית הספר, הוא מכיר את השותף לחדר שלו- צ'יפ מרטין, וציפ' מכיר לו את
חבריו, בין היתר גם את אלסקה יאנג וטאקומי. אלסקה היא בחורה יפה שעושה
בין היתר גם שטויות ומתיחות ובעלת מצבי רוח משתנים, וטאקומי הוא נער יפני
חובב ראפ. מיילס התחבר לשניהם.
בחג ההודיה, כל התלמידים חזרו לבתיהם למשך החופשה שארכה שבוע, חוץ מאלסקה
ומיילס. הם רצו לתכנן מזימה כנקמה ללוחמי ימות השבוע. כשהחופשה נגמרה,
מיילס, טאקומי, אלסקה, המפקד ולארה- (ילדה שמיילס מוצא חן בעיניה) תכננו
לעשות עוד מתיחה ללוחמי ימות השבוע. הם שלחו מביתו של המנהל- שמכונה
הנשר, מסמכי הידרדרות בלימודים להוריהם של לוחמי ימות השבוע, ושמו
בתכשירי הרחצה של הלוחמים צבע כחול לשיער. בלילה אחד, מיילס ולארה
התנשקו, ומאז הם היו זוג. בלילה שאחרי, כולם ישנו, ומיילס בא לחדר של
אלסקה עם המפקד. שלושתם היו שיכורים, ואלסקה ומיילס התקרבו, והיא נישקה
אותו בזמן שהם נשכבו על הספה והתמזמזו. בסוף שלושתם נרדמו. אלסקה פרצה
בבכי, העירה את שניהם וביקשה שיעזרו לה לברוח מהפנימייה. השניים עזרו לה
בלי שאלות. בלילה היא ברחה עם המכונית מהפנימייה. בבוקר למחרת הבנים
נדרשו להגיע לאולם הספורט בהקדם. כשהבנים הגיעו לאולם הספורט, הנשר הודיע
בצער רב שאלסקה נהרגה אתמול בתאונת דרכים בגלל שהיתה שיכורה. מאז שמיילס
הכיר את אלסקה הוא אהב אותה מאוד, גם כשהיה חבר של לארה. הוא לא האמין
שהיא מתה ולא רצה לקבל את זה. כל הילדים וגם הנשר היו המומים ועצובים.
מיילס והמפקד הרגישו אשמים.
שבועיים אחרי המוות, המפקד ומיילס ניסו לפענח למה התאונה קרתה, ומה קרה
באותו הלילה. הם גילו בתחנת המשטרה שאלסקה נכנסה בניידת בלי לנסות אפילו
להזיז את ההגה, ושהיו לה פרחים לבנים במושב האחורי- פרחים שג'ייק החבר
שלה הביא לה. הבנים חזרו לפנימייה וניסו לחבר תיאוריה. אחרי שלא הצליחו
להתקדם בחקירה הם כמעט החלו לוותר, אך במקום הם תכננו מתיחה ענקית שאלסקה
חשבה עליה. המתיחה הצליחה מאוד וכל בית הספר שיבח את החבורה למרות שהם
טענו שהמתיחה היא של אלסקה.
מיילס הבין שהוא לא ידע לעולם מה היא חשבה ברגעיה האחרונים, אם היא
התאבדה, או שלא, אם היא אהבה אותו או שעדיין אהבה את ג'ייק, ושהוא צריך
לסלוח לה והיא תסלח לו, כי זו לדעתו הדרך לצאת מהמבוך.
הספר מסופר מנקודת המבט של מיילס- הוא מתאר את התחושות שלו, הרגשות
והמחשבות שלו. הספר מותח, מסקרן ומפתיע, רציתי להמשיך לקרוא אותו והוא
עניין אותי מאוד. למדתי להעריך את חבריי ואת מה שיש לי בעקבות המוות של
אלסקה. אני ממליצה לכולם לקרוא אותו ולהנות כמוני.
לא קראתי את הספר ועכשיו מבינה שכדי לי כיוון שזה סיפור מרתק! כל הכבוד, תקציר מצויין
מחקכל הכבוד אורי התקציר עניין אותי מאוד
מחקאורי, התקציר מעניין מאוד ולמרות שהוא אינו קל לכתיבה הצלחת לסכם יפה את הפרטים החשובים.
מחקשמחה שנהנית מהקריאה.
נועה
וגם, כל הכבוד לך על שלל התגובות המפרגנות לחברייך!
מחקנשמע סיפור מרתק! תקציר מעולה😊
השבמחקתקציר על הספר: ״מפוצלים״
השבמחק------------------------
בעולמה של ביאטריס ישנם 5 פלגים המוקדשים לערכים שונים: הקרבה עצמית, אומץ לב, אוריינות, כנות וידידות.
כל ילד נולד לפלג מסוים וגדל בו. הוא לומד על הפלגים האחרים ומכיר אותם, ובגיל 16 הם נעמדים למבחן הקובע לאיזה פלג הם שייכים וצריכים להיות בו לשארית חייהם. אלה הבוחרים לעזוב את הפלג שלהם יכולים, אך נאלצים להיות נאמנים לפלג משפחתם.
הרעיון הוא שכל אחד מהם יבחר בפלג ההכרחי לו, אך במציאות יש המון מריבות, קנאה ותככים בין הפלגים.
ביאטריס (שקוראת לעצמה גם טריס)נולדה לפלג הקרבה עצמית, המושתת על עקרון של חוסר אנוכיות מוחלט. חברי הפלג מוכרחים לחשוב על האחר קודם כל ולדאוג לעצמם אחר כך. אסור להם להתגאות בעצמם והם לובשים בגדים אפורים וגדולים כדי לא להיבלט בחברה ואפילו כדי להיבלע בתוכה.
למרות שביאטריס גודלת כך ונוהגת בצורה זו, היא לא מרגישה שהיא חלק מפלג הקרבה עצמית.
טריס ואחיה, כיילב, הולכים ליום הבחינות היראה להם לאיזה פלג הם שייכים. הם לא יודעים מה יצפה להם ונאמר להם שאסור להם להתכונן או לשאול על המבחן.
טריס מגלה על ידי הבוחנת שהיא ״מפוצלת״ ונאמר לה שאסור לה לספר לאף אחד. אם היא תגלה, חייה יהיו בסכנה.
טקס הבחירות מגיע ואחרי שכיילב בחר בפלג אוריינות, טריס חושבת שהיא תבחר בפלג הקרבה עצמית כי היא שונאת את הרעיון של להשאיר את הוריה לבד. לבסוף מגיע תורה והיא בוחרת להצטרף לפלג אומץ לב.
היא מגלה שפלג אומץ לב נועד להגן על העיר ותושביה. במקום זאת, ערכים של יריבות ורשעות מלומדת.
טריס מכירה מדריך נועז בכינוי ״פור״ ומגלה שהוא נולד לפלג הקרבה עצמית. הם מפתחים רגשות אחד לשני.
טריס מצליחה לשרוד את תהליך הקבלה אך העלילה משתנה כשפלג אוריינות משתמשים בחברי אומץ לב כדי להפיל את כל חברי פלג אוריינות. בהמשך ביאטריס מגלה שגם ההורים שלה נלקחו כבני ערובה.
טריס בדילמה- מה תעשה? במי תבחר?
השאלה שנשאלה בסוף התקציר שלך עוררה בי סקרנות לקרוא את הספר! כל הכבוד
מחקאהבתי את התקציר שלך טליה ואת הכתיבה והשאלה בסוף עניינה אותי מאוד
מחקראיתי את הסרט ועכשיו אני מבינה שכדאי לי גם לקרוא אותו! כל הכבוד
מחקטליה,
מחקתקציר מצוין ומעניין מאוד.
האם אלו שאלות בהן מסתיים הספר לקראת ספר המשך?
חסרה דעתך האישית על הספר.
נועה
שם הספר- שקופה /נאוה מקמל עתיר
השבמחקמגישה נועם זלצברג
שקופה-
הסיפור מתרחש בעיר ת"א בשנות האלפיים.
גיבורת הסיפור הראשית היא דריה, אשר מספרת על חייה על פי מבט המספר אשר לא יודעים מי הוא. במהלך הספר מסופר על תהליך קיצוני אשר היא עוברת עם שאר הדמויות ואיתם היא מגלה את הדריה החדשה.
דריה היא ילדה בגיל ההתבגרות אשר עוברת קשיי נעורים. ילדה לא מקובלת אשר מנסה למצוא דרך לצאת מעולם המציאות הנוראי, שלא מבין אותה והולכת לעולם שלה, לעולם שבו שהיא "המלכה" והוא עולם המוזיקה. דריה מנגנת בפסנטר, וכותבת שירים. "אני רק רוצה שתילחמי על המקום שלך בחברה שלהם, ואם הם לא פותחים לך את הדלת לשם, אז תפתחי אותה בעצמך!" (יעל אמא של דריה. שקופה).
גיבורת המשנה היא אמה- ילדה יהודייה הגרה בברלין, גרמניה, עם אימה אשר מסתירה מימנה את האמת על המשפחה ועליה. אמה מחליטה לצאת למסע בכוחות עצמה ולגלות את כל האמת.
אמה ודריה לא מכירות זו את זו אפילו שהן קשורות אחת לשנייה בקשר שמתגלה להן מאוחר יותר. שתיהן מאוד דומות גם חיצונית וגם פנימית.
הסיפור מסופר בדרך של שילוב שתי הנערות, בשני סיפורים מקבילים, ובסוף הן נפגשות ופותרות את הבעיות אחת של השנייה.
ילדי הכיתה מבקשים את עזרתה, הבעיה שלה שהם נזכרים בה רק כשהם צריכים ממנה משהו. בימים רגילים הם בכלל לא רואים אותה, כאילו היא שקופה... כאילו היא עשויה מזכוכית. באחד הימים הם היו מאוד אכזריים כלפיה, דריה מגלה במקרה סוד של ילדים מהכיתה שלה. "היא שאילפה את עצמה מגיל צעיר שלא לחשוף את רגשותיה, נפלה אל הבור שבוא נופלים גם המאולפים ביותר." הילדים זרקו אבנים על הילדה מזכוכית, והיא נשברה לרסיסים. והרסיסים פצעו לה את הלב, אבל לא פצעו לה את הידיים. היא הפכה את הכאב למוזיקה. " מי שכותב מילים כאלה, לא יכול להיות שקוף יותר" אמר מוזיקאי ששמע אותה. לבסוף בפעם ראשונה היא נעזרת באנשים אשר עוזרים לה לצאת מהבור.
לסיום- אמה ודריה נפגשות ושתיהן מוצאות את נקודת החיבור בניהן. דריה פשוט הייתה צריכה אדם אחד מבחוץ שיאמין בה שהיא צריכה להפסיק להיות "שקופה". " בכול קהילה שותל אלוהים לפחות צדיק אחד. אלה הוראות ההפעלה של העולם."
ואמה מגלה את כול האמת על משפחתה ועל אימה.
אני מאוד אהבתי את הספר וממליצה מאוד. ספר מלא רגשות וסוחף. ספר שמדבר על גיל ההתבגרות ובגלל זה מתחברים הלב מעוד. ספר קצת מוחצן ולכן אחרי הקריעה הספר אתה יותר פיקח לעצמך ולסביבה שלך.
רשמת עם הרבה רגש ואני אוהבת כששני דברים מרחבים למשהו אחד בסיפור, עינינו אותי מאודדדד
מחקכל הכבוד נועם הסיפור מלא בהתחלות חדשות וכל מיני רגשות אהבתי את התקציר שלך
מחקכתבת ממש יפה, כל הכבוד!!
מחקנועם,
מחקאני מצטרפת לדברי חברייך ושמחה שאהבת את הספר והוא פקח קצת את עינייך.
הציטוטים יפים ומעשירים את התקציר!
נועה
פלא/ ר"ג פלאסיו
השבמחקהספר "פלא" מספר על ילד בשם אוגוסט בן ה-11 , הסובל ממחלה נדירה הנובעת מבעיות גנטיות שכתוצאה מכך יש לו עיוותים קשים בפניו.
עד גיל 11 אוגוסט למד עם אמו בבית ואז החליטו הוריו לשלב אותו בבית ספר רגיל "בית ספר ע"ש הנרי הווארד ביצר", בכיתה ה'.
הספר מתמקד בניסיונו של אוגוסט להשתלב בבית הספר החדש אליו רשמו אותו הוריו, להשתלב בחברה של ילדים רגילים, כשבתוך תוכו מרגיש אוגוסט שהוא ילד רגיל לגמרי.
הדמויות המרכזיות בסיפור הן: אוגוסט, אחותו- אוליביה המכונה ויה וחבריו ללימודים: סאמר, ג'וליאן וג'ק.
את ג'ק וג'וליאן פגש אוגוסט כבר בסיור שנערך לו ולאימו בבית הספר ע"י המנהל. בפגישה זו ג'וליאן מתחיל להתנהג אליו ברשעות וכך ממשיך לאורך הספר- להתנכל אליו ולפגוע בו. את סאמר פגש ביום הראשון ללימודים, היא מרחמת עליו, מתיישבת לידו והם הופכים לידידים של אמת גם ג'ק הופך להיות חברו והשנים יחדיו עוזרים לו להתמודד עם הקשיים בבית.
במהלך הספר מתוארים הקשיים, ההתמודדויות והחוויות של אוגוסט בבית הספר ונסיונותיו לרכוש חברים. כאשר אוגוסט מתחיל את הלימודים כולם נרתעים ממראהו. ההסתגלות שלו אינה פשוטה.
אפילו החבר הטוב שרכש בבית הספר ג'ק ,בוגד בו ע"י כך שהוא אומר עליו דברים שליליים מאחורי גבו במהלך מסיבת ה-halloween.
בסופו של דבר אוגוסט מצליח לסלוח לג'ק, להתגבר על הקשיים, להתמודד עם הצקות הילדים ולהכיר חברים חדשים, הילדים בבית הספר לומדים להכיר ולהעריך את אישיותו על אף מראהו החיצוני.
נהניתי מאוד מקריאת הספר.
היה מעניין לקרוא על התהליך שאוגוסט עבר. מילד "מסוגר" בבית בחברת משפחתו בלבד, הוא הפך לילד המשולב בחברת ילדים רגילה, ילד שאינו מוותר ועושה הכול על מנת להתגבר על כל הקשיים.
חוויית הקריאה הייתה מהנה, הספר הוא בעל מסרים ערכיים וחינוכיים, בעל השקפת עולם, השקפה הנועדה לפקוח את העיניים ואת הלב אל השונה, להכיר בצרכיו ולעשות מאמצים לעזור בכל דרך שבה נוכל, וכדברי מר בראון: "עשו מעשים טובים בכל דרך, בכל מקום, בכל זמן, למען כל אדם, כל עוד אתם יכולים".
אללה רביד אהבתי את התקציר שלך ואת הכתיבה שלך
מחקרביד,
מחקיפה מאוד!
אני שמחה שנהנית מהקריאה ומצטרפת לדבריו של מר בראון.
נועה
למרות שאלעד כבר רשם תקציר לסיפור הצלחתה לעניין אותי מחדש
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקהיינו שקרנים/ מאת א׳ לוקהארט
השבמחק״היינו שקרנים״ הוא ספר מתח פסיכולוגי המספר על ארבעה בני דודים ממשפחת סינקלר (משפחה מיוחסת ועשירה שגרה בארה״ב) המכונים ״השקרנים״ - קיידנס (קיידי), מירן, ג׳וני, וגאט - האח החורג של ג׳וני (שאין לו קשר דם עם אחד מבני המשפחה).
״השקרנים״ מבלים כל קיץ בביצ׳ווד, האי הפרטי של סבם הנמצא לחופי מסצ׳וסטס, ביחד עם שאר בני המשפחה - סבא האריס וסבתא טיפר, שלושת בנותיהם - פני, קרי, בס ובני הזוג שלהן, והילדים שלהם - השקרנים ואחייהם.
בקיץ של גיל 15 (כשהשקרנים היו בני 15) התחילה מערכת יחסים רומנטית בין קיידי לגאט, והכל נהדר עד שקיידי עוברת תאונה מסתורית שגורמת לה לשכוח את כל הקיץ.
היא נמצאת עירומה על אחד החופים, כשמים ממלאים את הריאות שלה ויש לה חור בזיכרון - היא לא זוכרת כלום מאותו קיץ.
בשנה שלאחר מכן היא נוסעת לטיול באירופה עם אביה, שעזב אותה ואת אימה לטובת אישה אחרת, ולא חוזרת לאי.
בקיץ של גיל 17, קיידי מגיעה לאי והזיכרונות חוזרים אליה אט-אט.
היא נזכרת בכל הקיץ של גיל 15 - מה קרה לבית המפואר של סבה וסבתה, מי זאת רקל, לאן באמת נעלמו כלבי הגולדן-רטריבר, למה סבה מתבלבל בינה לבין מירן, למה השקרנים לא החזירו לה מיילים ואיך שריפה קשורה לכל הנושא?
נהניתי מקריאת הספר כמו שלא נהניתי מספרים במשך הרבה זמן.
אהבתי את הכתיבה המותחת,
שלפעמים הייתה בנויה
כמו שיר
ואת האגדות המשולבות בסיפור
שקיידי כותבת
כי הן מתארות את הסיפור
בצורת משל
וזה גרם לי להבין
מה לא בסדר
במשפחת סינקלר.
העלילה מושכת, הדמויות מעניינות, הרבדים העמוקים יותר של הסיפור מרגשים ואני אפילו לא אתחיל לדבר על הטוויסט בסוף הסיפור (!!!!!).
הסיפור נשמע מאוד מעניין כל הכבוד
מחקרשמתי על אותו הספר אבל איך שרשמת גורם לפקפק בשלי😊
מחקכתיבה מקורית ויפה, כל הכבוד!!!
מחקניבה
מחקהתקציר מעניין, מנוסח היטב ומקורי.
הצלחת שלא לחשוף את הסוד הגדול ועדיין לכתוב תקציר עשיר ומסקרן. כל הכבוד.
נועה
להיות מקצועי/ גלילה רון פדר עמית
השבמחקמסופר על ילד בשם אופיר, שבערך בגיל העשרה, עזב את הבית ספר שלו בלי לספר לאף אחד ועבר לגליל כדי להתחיל מחדש, הוא עבר לבית ספר שנותן יחס אישי לכל תלמיד. הוא היה מכור לסיגריות וידע שבבית ספר החדש, אם תופסים מישהו מעשן מוציאים אותו מהבית ספר, לכן עישן רק אחרי בית ספר עד שהפסיק לגמרי. הייתה לו מישהי שתמיד יכל להיעזר בה ושמה נעמי, נעמי נתנה לו את הרעיון לכתוב על מה שעובר עליו שזה בעצם מה שאנחנו קוראים. כשאופיר עבר לגליל הוא התאהב בשכנה החדשה שלו עדי, אפילו יותר מנופר (היפה מהשכבה הקודמת) שהיא בכלל לא שמה עליו. ובנתיים יצא לו לבלות הרבה עם עדי.
העניינים התגלגלו ובסוף יצא שאופיר שיקר שהוא ועדי חברים. אבנר, השנוא של אופיר, לא האמין, וחיפש דרך לתקשר עם עדי ולחקור אותה, בסוף הצליח ודיבר איתה בסקייפ, ועדי שיתפה פעולה עם השקר. סתיו, מהשכבה הקודמת שלו, התקשרה לאופיר ועדי כל הזמן וסימנה לו מה להגיד, זה מאוד עצבן אותו, הוא הרגיש שעוד פעם מישהו שולט עליו, כאילו הוא בובה על חוטים אז אופיר החליט להגיד מה שהוא רוצה והלך לו די טוב. העניינים המשיכו להסתבך, ועדי קבעה עם אבנר להיפגש בלי שאופיר ידע, וכשהיא אמרה לו הוא התרחק ממנה וכעס עליה. הוא לא האמין שפעם הוא פחד מהילדה הכי יפה בשכבה, והיום, הוא בריב עם הילדה הכי יפה בעולם.
אופיר התחיל לעבוד במפעל ומאוד התקדם בלימודים, ובמפעל כולם היו חברים שלו.
יום אחד, בזמן שהוא עבד במפעל נפתחה הדלת והוא ראה את עדי ואבנר, הוא לא התרגז, פשוט אמר שלום לאבנר והמשיך, אבנר מאוד הופתע.
אופיר החליט שעוד מעט הוא יבוא לבקר בירושלים אך הוא בסכסוך עם אימו מזה כבר הרבה זמן.
בשיחה אחת עם סתיו היא אמרה לו שיש עכשיו רק מישהו אחד שמאוד מעניין אותה אבל היא תגלה לו מי זה רק כשהוא יבוא לביקור בירושלים (איפה שבית הספר הקודם שלו נמצא).
עדי הבינה שאבנר באמת ממש דוחה ולא נחמד ועזבה אותו.
האם אופיר הוא האחד שסתיו מעוניינת בו?האם אופיר ועדי ישלימו עכשיו כשהיא עזבה את אבנר?
האם אופיר ואימו יתפייסו? האם אופיר נהנה לבקר את חבריו בירושלים? האם הוא חושב שהמעבר באמת ממש עזר לו?
את כל זה ועוד תגלו אם תקראו את הספר!
כל הכבוד ירין אהבתי את הכתיבה שלך
מחקירין,
מחקהתקציר כתוב בצורה ברורה, מעניינת, מפורטת ומאורגנת!
חבל שלא פירטת קצת יותר על מה שקורה בסוף ושלא כתבת מהי דעתך האישית על הספר.
נועה
שם הספר- ממלכת טראביתיה
השבמחקשם הסופר- קתרין פטרסון
ג'ס ארונס, ילד כישרוני ומלא דמיון, אינו מקובל בקרב ילדי בבית הספר. אפילו במשפחתו ג'ס אינו מוצא
את מקומו. לאחר שהתאמן במשך כל חופשת הקיץ להיות הילד המהיר בכיתה, מגיע רגע האמת, והתואר הכל כך שווה הולך לילדה החדשה בכיתה, לזלי ברק. לזלי ילדה חדשה בכיתה ובמקרה גם שכנתו של ג'ס. עם הזמן, השניים מתחברים והופכים להיות החברים הכי טובים ומוצאים אחד בשני נחמה מסביבת בית הספר. לזלי ילדה מאוד הרפתקנית, יצירתית עם מלא דימיון. אוהבת לספר סיפורים על קסמים ואגדות וג'ס אוהב לצייר ומצטיין בזה. לסלי פותחת לג'ס עולם קצת אחר, אך אותו עולם היה לו תמיד בראש, אך סוף סוף מצא עם מי לחלוק ולכייף. ביחד הם מגלים את "ממלכת טראביתיה", מקום הנגיש רק למי שעובר ב"גשר" הממוקם אי שם ביער הסמוך לביתם. יחד, השניים שולטים בממלכה, נלחמים בשליט האופל וחייליו, וזוממים מזימות כנגד הבריונים של בית הספר. תודות לחברות שלו עם לסלי, חייו של ג'ס משתנים...
נהניתי מאוד מהספר, אני מודה, פעם ראשונה שהצלחתי לקרוא ספר מבלי להתעצבן, לא להבין כלום ובאמת להשאר בריכוז מוחלט. הז'אנר הוא הרפתקאות ופנטזיה וזה המועדף עליי, כשקראתי הרגשתי שהדמיון שלי לוקח את עצמו למקומות שבחיים לא חשבתי שאני אהיה, זה היה כיף ומהנה! אני ממליץ לכם לקרוא. תנו לדמיון שלכם לסחוף אתכם למקומות אחרים, לחשוב קצת מחוץ לקופסה ורק לחוות ולהנות. זה התקציר שלי, מקווה שתהנו...
אהבתי את הסיפור כתבת אותו בצורה של הכרתי כי ראיתי את הסרט כל הכבוד ים
מחקהסיכום שלך מרענן וכייפי ממש עושה ספונסר לספר חח
מחקים כתבת ממש יפה, כל הכבוד
מחקים
מחקתקציר מעניין וברור.
אני גאה בך ומאוד שמחה שנהנית.
נועה
בלבב פנימה/זאב קרוב
השבמחקחנוכה תשס״ט, דצמבר 2008. כוחות צה״ל נכנסים לעזה במסגרת מבצע״ עופרת יצוקה״. יום אחד בלבד לאחר חתונתו מצטרף קצין הצנחנים אהרון קרוב אל הקרב, ומוביל את חייליו בהגנה אל יישובי הדרום. בלבב פנימה הוא סיפורו האישי של קצין שיוצא מחופתו להילחם למען עמו, מסרב לראות דבר פרט לחצי הכוס המלאה וחי בעוצמה את הסיסמה ״ אחד בשביל כולם״. בלב פנימה, ספרו של זאב קרוב(אביו של אהרון), הוא סיפור של גבורה שמאיר את פניו היפות של עם ישראל, זהו סיפורה של תקווה שעוד לא אבדה. הסיפור מתחיל בשבת החתן של אהרון חייל בצנחנים בדרגת סג״מ, בנם של זאב וחיה, שיוצא להגן על עמו יום לאחר חתונתו, מכיוון שבאותו היום חיל האוויר מפציץ בעזה ואהרון נאלץ לנסוע לבסיס. יום שלישי, יומיים לפני החתונה המפקדים מחליטים לשחרר את אהרון לחתונה. לאחר החתונה, ביום שישי לפנות בוקר רועי מפקד הפלוגה מבשר לאהרון שנכנסים במוצאי שבת. יום שלישי שבוע וחצי מאז שאהרון נכנס לעזה הוא והקשר שלו נפצעים אחד הפרמדיקים רואה אותו ומנשים אותו במשך 40 דקות בדרך לבית החולים בלינסון. בשעה שבע וחצי בבוקר מגיעים קצינים אל הישיבה, אל אביו של אהרון(רב וראש ישיבת שומרון, דמות מוכרת בציבור הדתי- לאומי וזכה בתואר נכבד נוסף: אבא של אהרון) שהוא מלווה את אהרון לאורך כל שיקומו, לבשר לו את הבשורה שאהרון נפצע קשה משפחתו של אהרון נוסעת לבית החולים וממתינה שם, כל שנייה יוצא רופא אחר ומודיע על מצבו של אהרון שעוד בניתוח, לאחר ארבע עשרה שעות של ניתוח אהרון מועבר לחדר טיפול נמרץ. ביום שלישי שלושה שבועות לאחר הפציעה הועבר לשיקום בתל השומר. חודש ושלושה שבועות לאחר הפציעה אהרון ומשפחתו נוסעים בבוקר לטקס סיום מסלול של חייליו של אהרון ויעלו אותו לדרגת סגן. יום ראשון בערב, שבוע לפני ראש השנה נפגשים אהרון וזאב אביו עם הצוות שטיפל באהרון במסוק במסעדה בנתניה, במפגשם מבין זאב מדוע הם קיבלו צל״שים. אהרון במהלך חודשים רבים עובר סדרת ניתוחים בארץ ובארצות הברית. ולסיום, יום שלישי אחד מתקשר אהרון לאביו ומבשר לו על לידת ביתו(הודיה) מאישתו צביה.
נהנתי מהקריאה, מכיוון שאני מאוד אוהב ספרים שקשורים לצבא הספר הזה דיבר בעיקר על החלמתו של אהרון וגם אם חייל ישראלי נפצע גם חילוני או חרדי יבוא וישאל בשלומו הספר מספר על היותנו כעם אחד בספר היו התחלות חדשות הרבה התרגשות. בתחילת הספר זאב(כותב הספר) אומר שזהו לא ספר מתח ואין בו עלילה אבל בכל פעם שממשיכים לקרוא העלילה מתגברת ואיתו המתח, משפט שלמדתי מהסיפור הוא: ״שרק הרצון הוא הכוח העיקרי המבטא את האדם״.
עמית
מחקהתקציר מעניין וטוב ואני שמחה שנהנית ממנו.
כל הכבוד לך על קריאת התקצירים והפרגון לחבריך!!!
נועה
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקכל הכבוד נועה אהבתי את התקציר שלך עשית אותו מעניין
מחקאשמת הכוכבים/ג'ון גרין-מאיה רוזנבלט
השבמחקהייזל גרייס לנקסטר בת 16, חולה בסרטן.
הסרטן שלה במקור בבלוטות התריס אבל נמצא גם בריאות.
היא מסתובבת לכל מקום עם מיכל של חמצן שמחובר אליה כדי שתוכל לנשום.
אמה של הייזל וגם הרופא שלה שמו לב לדיכאון שלה בעקבות המחלה ושלחו את הייזל לקבוצת תמיכה כדי להכיר חברים שנמצאים באןתו מצב.
הייזל לא מרוצה אך מכירה כמה חברים בניהם אוגאסטוס ווטרס בן גילה שחלה בסרטן העצמות. לאחר שהכירו בקבוצת התמיכה היא באה אליו באותו הערב.
הם שיתפו אחד את השני בסיפורים על המחלה וגם על החיים מחוץ לה.
הייזל הרגישה שאוגאסטוס מוצא חן בעינייה מאוד ובסוף הערב קבעו להפגש שוב והחליפו ספרים. אוגוסטוס מספר להייזל שהתכתב עם הסופר של הספר האהוב עליהם, הייזל שולחת לו הודעת מייל גם בתקווה שיענה לה על שאלות שיש לה בנוגע לסיפור.כשהסופר עונה לה הוא כותב שאינו יכול לספר לה כאן אלא רק אם יפגשו.
הייזל מבינה שהיא חייבת לטוס לאמסטרדם כדי לפגוש אותו אבל אמה לא יכולה לעזור לה לממן את זה.
הייזל וגאס הולכים לפיקניק ושם מספר לה שביזבז את המשאלה שלו לילדים חולי סרטן על טיסה של שניהם ביחד לאמסטרדם לפגוש את הסופר. אמא של הייזל מצטרפת לטיסה לאמסטרדם.
בשיחה בעת ארוחת הערב עם הוריה הייזל אומרת שאינה רוצה קשר עם אנשים כי היא מפחדת שברגע שתמות תפגע בכולם היא שולחת לגאס הודעה שהיא לא יכולה להיות איתו כי היא מפחדת לפגוע בו כשהיא תמות הוא עונה לה שהוא מבין והיא מוסיפה שהיא מצטערת.
הייזל בבית החולים בעקבות כאבים בכל מיני מקומות בגוף, היא נמצאת שם זמן ממושך ולא פוגשת אף אחד מלבד הוריה והצוות הרפואי.
לפני שהשתחררה הביתה נפגשה עם גאס שנתן לה מכתב שכשהגיעה הביתה וקראה אותו גילתה שהוא מהסופר האהוב כתשובה לאוגוסטוס ששלח לו מכתב על השיחה שלו ושל הייזל בסמסים , לפני שנכנסה לבית החולים.
כמה ימים לאחר ששוחררה התקיימה ״ישיבת סרטן״ עם המון רופאים על המצב של הייזל. בפגישה הוחלט שהייזל לא כשירה בריאותית לטיסה אך לאחר שכנועים רבים היא קיבלה אישור לטוס.
הייזל נפגשת עם אוגאסטוס והם מסכמים שכל ההקשר בניהם ישאר בגדר ידידי. הייזל מקבלת מייל מהעוזרת האישית של הסופר על פגישתם באמסטרדם.
לפני הטיסה לאמסטרדם הייזל הולכת שוב לקבוצת התמיכה אחרי הרבה זמן שלא הייתה שם. היא מתעדכנת בפרטים ובדברים שקרו שלא הייתה.
בפרק הבא הם טסים לאמסטרדם. לאוגאסטוס יש פחד טיסה קל אך הוא עובר אותו והייזל ישנה רוב הטיסה. לאחר הנחיתה הם מגיעים למלון הפילוסוף ויוצאים בערב לדייט במסעדה על חשבונו של ואן האוטן. הם נהנים מאוד ושותים שמפנייה וחיים כל רגע מחייהם. למחרת הם מגיעים למפגש עם פטר ואן האוטן ומתאכזבים מאוד! הם פוגשים אדם שתוי, נבזי ומדוכא בלי שום חשק לפגושם והוא אפילו לא ענה לשאלותיהם כמו שצריך. הייזל יוצאת פגועה מאוד אך אוגאסטוס מנחם אותה והם נוסעים ביחד עם לידווי, המזכירה של ואן האוטן למוזיאון אנה פרנק שם הם מתנשקים לראשונה.
הם חוזרים למלון ועולים יחדיו לחדר של אוגאסטוס שם הם שוכבים לראשונה ומאים את אהבתם זה זה כזוג רשמי. למחרת הם חוזרים לארהב ואוגאסטוס מספר לה שלצערו חזר אצלו הסרטן והוא אלים במיוחד הפעם. נמצאו גרורות ממאירות בכל רחבי גופו!!. הייזל נדהמת ומקשרת הרבה אירועים שהסרטן יסביר כגון הריב והכי עם הוריו לפני הטיסה, הדלתות שהיו לו כבדות ועוד.
הייזל מסרבת לתת לו לעבור את זה לבדו והיא שם בשבילו לאורך כל הדרך, גם כשהוא לא רוצה בכך. לאחר מאבק של חודשים קצרים בסרטן, אוגאסטוס נפטר. הייזל נשברה לחתיכות, היא לא ידעה איך להמשיך ושקעה בבכי עמוק. לאחר הלוויה היא מקבלת מכתב ארוך מאוגאסטוס שעבד עליו לאורך כל זמן מחלתו האחרונה. אוגאסטוס נעזר בואן האוטן וכתב לה כמה שהוא אוהב אותה, על איך הכירו על שאיפותיו לעתיד ועוד.בקיצור,הכל. את המכתב היא מקבלת ממזכירתו של ואן האו
אוטן. לאחר קריאה ממושכת בדמעות הייזל מתרגשת והספר נגמר במילים:"אני אוהבת, אוגאסטוס.
כן."
-נהנתי לקרוא את הספר מכיוון שהוא מעניין ומרגש. לדעתי כל אחד יכול להתחבר לספר כי יש קטעים ונושאים שלא קשורים למחלה של הייזל או שאר הדמויות אלא לכל בן נוער בימינו.
נדהמתי לקרוא איך הסובבים להייזל ומחלה שלה מסתדרים עם המחלה.
אני התחברתי לדמויות והתרגשתי מהספר, ומהסיום בסוף בפרט.
הספר גרם לי להבין את ערך החיים, להודות על מה שזכיתי בו.
לאחר קריאת הספר אני מחכה לצפות בסרט ולראות את נקודות הדמיון.
אהבתי את התקציר שלך מאיה הוא עניין אותי מאוד
מחקתביאי לי לקרוא אותו!! כתבת מעולה
מחקמאיה
מחקהתקציר מצוין. מפורט ומעניין.
אני מסכימה אתך שספר כזה בהחלט גורם להעריך את החיים קצת יותר.
נועה
כמה שאת נהדרת/ נועה רום
השבמחקנוגה- הדמות הראשית היא כעת בת חמש עשרה.
חברותיה התפזרו לבתי ספר תיכוניים שונים וכעת היא עומדת לבדה מול שנה חדשה עם חברים חדשים.
הספר עוסק בחייה של נוגה ושל חברותיה, אופיר-חברתה הקרובה כבר המון שנים עוד מהיסודי, החליטה ללכת לבית ספר אחר מזה של נוגה, אשר עוסק במשחק ותיאטרון.
טל- אותה נוגה ראתה לראשונה ביום הראשון של הלימודים וסימנה אותה "כמטרה" להיות חברה שלה.
עמית- נוגה ישבה ליד עמית ביום הראשון של הלימודים ומשם נהיו ידידים מאוד טובים.
עוד כמה דמויות מן הספר-
נטע- אחותה של נוגה, שלפני שלוש שנים גילו לה סרטן, ונוגה מכנה אותו "יצורע".
יהלי- היה חבר של אופיר למשך כמה ימים ולפתע החליט להפרד ממנה. אופיר הייתה מאוד עצובה אבל זה עבר לה אחרי כמה ימים (יהלי מכונה בסיפור: יהלי-לא-בא-לי)
טל, בת לאם חד הורית שנולדה מתרומת זרע, אותה תכיר בבית-הספר התיכון, במהלך שנה מעניינת של התבגרות ושינויים פיזיים ורגשיים.
נוגה מתארת את גיל ההתבגרות שלה בעיברית גבוהה, ברורה וצינית. חשוב לי לציין, שבמהלך הסיפור שמתי לב שלנוגה יש נקודת מבט מאוד בוגרת. בחלק מהבעיות היא מתנהגת ברצינות ואת חלקם היא לוקחת בקלילות.
בנוסף מאוד אהבתי בסיפור את היחסים המאוד קרובים שיש לה עם אופיר. לדוגמא, הספונטניות שלהן, כשתוך מספר דקות הן מתייצבות אחת אצל השנייה כדי להקשיב לסיפורים וחוויות משני בתי הספר. שתיהן יודעות מה להגיד אחת לשנייה בזמן הנכון ובמקום הנכון. הן יודעות לעודד ולשפר את מצב הרוח אחת לשנייה, בקיצור- החברות הכי טובות.
נשמע מעניין בטרוףף
מחקנועה
מחקאני שמחה שאהבת את הספר, את נקודת המבט של נוגה על הדברים וכמובן את הקשר בין נוגה לאופיר.
תיאור הדמויות טוב מאוד ומפורט, בתקציר כדאי לפרט יותר גם על עלילת הספר.
נועה
"מבחן קבלה"/נאוה מקמל-עתיד
השבמחקהסיפור מספר על נערה בת 15 בכיתה ט׳ שעוברת כל מיני משברים וקשיים בחייה האישיים והחברתיים אך מתגברת עליהם ואפילו מצליחה לעזור לאנשים אחרים. אמה של סול עובדת כספרית ואביה כנגן רחוב. המצב הכלכלי של משפחתה קשה. לסול יש אחות ושמה נעמה היא תינוקת בת 5 חודשים ובמהלך הסיפור רואים איך הקשר בין סול לאחותה מתפתח ומתחזק. לסול יש בכיתה ילדה שמה רחל שהיא וסול אינן מסתדרות וכל הזמן יש ביניהן סיכסוכים. כמו כן לסול יש בכיתה חברה טובה ושמה דניאל. בסיפור מתקיימת הצגת תאטרון שלתפקיד הראשי רוצים להתקבל המוני ילדים. סול וחברתה דניאל הלכו למבחן הקבלה ובסופו של דבר חברתה דניאל קיבלה את התפקיד ולא היא. זה גורם לסול להרגיש תסכול וכעס. יום אחד הלכה לטיול עם אחותה בגינה, כשרחל ועוד 3 ילדות מכיתתה הלכו לידה, הן התחילו להציק לה ולאחותה. נער בן 16 ושמו בועז ראה שמציקים לה ובא ועזר לה. הם החלו לדבר זה עם זו ובאמצע שיחתם הם שמעו פיצוץ גדול מגיע מן המרכז המסחרי. זהו היה פיצוץ של מטען חבלה. בועז הסביר שאחיו הלך לשם לפני כמה דקות. אחיו של בועז, שלומי, נפצע מרסיס בראשו והוגדר כפצוע קשה. סול החליטה לקחת על עצמה את האחריות להגיע בכל יום לבית החולים ולתת לבועז את שיעורי הבית כדי שיוכל להבחן בבחינות הבגרות. וכך באמת בכל יום מגיע לבית החולים ומביאה לבועז את השיעורים ובודקת מה שלום שלומי. בינתיים מערכת היחסים בין בועז לסול מתהדקת.
נהנתי מקריאת הספר.
הסיפור מסופר מנקודת מבטה של סול. במהלך הסיפור סול עוברת תהליך התבגרות. בסיפור מציינים רגשות ומחשבות של הדמויות, ואיך הן מתפתחות במהלך הסיפור.
אני ממליצה לקרוא את הספר.
אהבתי את התקציר שלך
מחקים,
מחקהתקציר טוב מאוד, ברור ומעניין!
ניתן היה לפרט קצת על סופו של הסיפור.
נועה
ההוביט/ ג'. ר. ר. טולקין
השבמחקהסיפור מתאר את מסעו של בילבו בגינס ההוביט שהיה חיי חיים רגועים, שלווים וממש לא ספונטניים בעיירה קטנה. עד שיום אחד מצא את עצמו במסע מסוכן מוקף בגמדים
(שהיו שנואים עליו בגלל התנהגותם הלא מתורבתת) בדרך להצלת ממלכתם מידי סמאוג, דרקון שכבש את ממלכתם לפני שנים רבות ועד היום שומר על אוצרם של הגמדים. בתחילת הדרך בילבו לא הבין את מקומו במסע והרגיש נטל גדול על הגמדים. בדרך היה אהוב על ידי הגמדים אבל לא על מנהיגם שהיה מנהיג הממלכה עד שכובשה. עם הזמן בילבו קיבל את הספונטניות ואת כוח הרצון של הגמדים והיה לחלק גדול במסע. כשהגיעו לממלכה הם העירו את סמאוג באחד מנסיונות החדירה לממלכה. כשסמאוג התעורר הוא כעס מאוד ויצא לחרב עיר שהייתה לעזר גדול מאוד במסעם של בילבו והגמדים. כשסמאוג הגיע לעיר הוא התחיל לשרוף כל דבר שעמד מולו עד מצא אחד מהתושבים חץ מיוחד שהיה היחיד שמסוגל להרוג את סמאוג. כשירה את החץ פגע בסמאוג והוא נפל על העיר ומחץ את רובה. לאחר שיקום העיר והחזרה של הגמדים לממלכתם וכשהכל היה נראה טוב נפגשו הגמדים ביריביהם הוותיקים האורקים. האורקים היו רבים והקרב היה נראה אבוד עד שהתאגדו לראשונה שלושת הצבאות, הגמדים האלפים ובני-האדם במטרה לסיים את המלחמה ולהשיב לגמדים את מנוחתם. לאחר קרב עקוב דם שבו נהרג מנהיג הגמדים ת'ורין ועוד רבים משני הצדדים, קיבלו הגמדים את ממלכתם חזרה ובילבו חזר לביתו עם חברים חדשים, כבוד וכל מה שרכש ומצא במסע.
אני אהבתי לקרוא את הספר. אהבתי מאוד את השינוי של בילבו במהלך המסע ואת תיאור הדמויות בסיפור. אהבתי גם את העלילה מפתיעה ואת הרכישות המנטליות של הדמויות בסוף הסיפור.
בחרת ספר יפה שקראתי שנה שעברה וממש אהבתי!
מחקיואב
מחקהתקציר טוב מאוד, מעניין, ברור וממצה.
אני שמחה שאהבת, חבל שלא פירטת קצת יותר על מה שרכשו הדמויות לקראת סוף הסיפור.
נועה
אנטי / יונתן יבין
השבמחקאנטי הוא סיפור על דרור אנטילוביץ׳,ילד בן 14 שמאז ומתמיד היה מאוד מרדן ,אבל הכל התחיל להשתבש כשהדוד שלו מתי, שהיה ״משוגע״ התאבד. מאז שמתי התאבד דרור התחיל לכעוס על העולם מה שגרם לו להיות מרדן עוד יותר.הוא אף פעם לא היה תלמיד מצטיין אבל לאחר מותו של מתי הוא התדרדר בלימודים בצורה מאוד משמעותית שדרשה את התערבותה של אמו ושל יועצת בית הספר כינרת. דרור תיעב את השיחות עם אמא שלו אבל השיחות שהיו לו רק עם כנרת גרמו לו להכיר בעצמו צד אחר שלמרות האדישות והקשיחות שלו הוא ילד ממש רגיש שמסוגל גם להיפתח כלפי אנשים ולספר מה עובר עליו.
כאשר דרור כועס עם המצב שבו הוא נמצא של ההתדרדרות בלימודים ושל הגעגוע לדוד שלו הוא פתאום מתחיל להתחבר לראפ. הכל התחיל בזה שדודה שלו שחיה בארצות הברית הגיעה לביקור וקנתה לו דיסק של אמינם הוא שמע את הדיסק ומיד הבין שהראפ, זה המקום שלו .הוא רצה להיות כמו הראפרים הגדולים שמביעים את הכעס שלהם ואת מה שיש להם לומר דרך הראפ.
ואז דרור פוגש את ערד וליסה שניהם ראפארים שמצרפים אותו לחבורה שלהם ״ראפטור״ ערד הוא סוג של ״סלב״ כולם מכירים אותו בגלל שהיה התלמיד הבעייתי ביותר בבית הספר עד שהמנהל בעצמו העיף אותו. כאשר דרור אנטילוביץ׳ מצטרף ל״ראפטור״ הוא מקבל מערד את הכינוי ״אנטי״ שכל כך מתאים לאופי המרדני שלו.
אנטי לא מאוד מופתע לגלות שבחבורת הראפ אליה הצטרף מביעים את כעסם לא רק דרך ראפ אלא גם דרך גניבות . בהתחלה לימדו אותו לגנוב דברים קטנים כמו חטיפים מהסופר ולאט לאט הם החלו לגנוב גם דברים גדולים יותר כמו דיסקים ובגדים,כאשר הגיעו הדברים הגדולים שאותם נאלץ אנטי לגנוב הוא הבין שמה שהוא עושה זה לא מגניב ולא בסדר ונזכר שהוא רצה להצטרף ל״ראפטור״ כדי להביע את המרדנות שלו באופן אמנותי של ראפ ,ולא בפשעים. מכיוון שמהרגע שבו הכיר את ערד וליסה הוא התאהב בליסה והרגיש שהיא היחידה שמסוגלת להבין אותו באמת הוא החליט לומר לה שהוא לא רוצה יותר להתעסק בגניבות מה שהאיר את עינייה של ליסה והזכיר לה שגם היא לא הקימה את ״ראפטור״ בשביל לבצע פשעים.לליסה היה מספיק אומץ כדי לבקש מערד להפסיק עם הגניבות וכתגובה ערד גירש את ליסה ואת אנטי מחבורת הראפ. לאחר מכן סיפרה ליסה לאנטי על התחרות שמתקיימת בכל חופש גדול שנקראת ״מילים ולא אלים״ שבה מתחרות קבוצות ראפ צעירות. כדי להשתתף בתחרות אנטי וליסה הופכים לצמד-״הליסטים״
וכאשר אנטי מבקש את רשות הוריו להשתתף בתחרות הם מסכימים רק בתנאי שישתפר בלימודים מה שדורש מאנטי מאמץ מאוד גדול.כשהגיעה התחרות קרה משהו שהשאיר את אנטי וליסה פעורי פה...
מאוד נהניתי מהקריאה של הספר מכיוון שהרגשתי שהספר הוא מאוד מציאותי ובגובה העיניים כתוב בצורה כל כך מובנת שגורמה לי לרצות רק להמשיך לקרוא ושאני מסוגלת להתחבר כמעט לכל אחת מהסיטואציות שמתוארות בסיפור. למדתי מהסיפור שאומץ הוא לא דבר שמובן מאליו שיש אותו לכולם ושצריך להיות ערים גם לאנשים כאלה שיש להם מה להגיד ויש מה שמפריע להם אבל משהו בחברה מונע מהם להתבטא ומשאיר אותם לא מרוצים וחסרי יכולת לשנות את מה שמפריע להם ואת מה שלא בסדר.
השארת אותי מעוניינת להמשך הסיפורר
מחקליהי,
מחקתקציר מעולה, ברור ומעניין.
התובנה שלך מהספר מעוררת התפעלות.
נועה
היינו שקרים / א׳ לוקהארט
השבמחקהספר הוא מנקודת המבט של קיידנס סינקלר איסטמן,
היא ממשפחת סינקלר הנהדרת
אין אצלהם פשעים.
אין אצלהם התמכרויות.
אין אצלהם כישלונות מחפירים.
כולם במשפחת סינקלר ספורטאים, גבוהים, יפים, עשירים,
עם חיוך רחב, סנטר רבוע וחבטות הגשה חזקות במגרש הטניס.
בקיץ כל משפחת סינקלר גרה ביחד על אי פרטי מול חופי מסצ׳וסטס.
על האי יש 9 מבנים
בית וינדמיר - הבית של משפחת איסטמן
בית קאדלדאון - הבית של משפחת שיפלד
בית רדגייט - הבית של משפחת דניס
בית קלרמונט - הבית של משפחת סינקלר
המזח המשפחתי
מזח לצוות
מגורי הצוות
בית סירות
וכמובן מגרש טניס.
תחילת הסיפור
הסיפור מתחיל כשקיידנס מציגה את עצמה, המשפחה שלה, ואת השקרנים
קיידנס
קיידנס גרה בוורמונט עם אמא שלה ושלושה כלבים, היא בת 18,
היא יצירתית ואוהבת כפל משמעויות.
פעם היה לה שער זהב, עכשיו הוא שחור.
פעם היא הייתה חזקה, עכשיו היא חלשה.
פעם היא הייתה יפה, עכשיו היא נראת חולה.
משפחת סינקלר:
ראש המשפחה -
סבא האריס, סבתא טיפר
הדודות -
פני איסטמן אמא של קיידנס,
בס שפילד אמא של מירן, טאפט, ליברטי ובוני,
קרי דניס אמא של ג׳וני, ויל, אד החבר של קרי ואבא של גאט.
הכלבים -
בוש, גרנדל ופופי של קיידנס ואמא שלה
פטימה, והנסיך פיליפ של סבא וסבתא סינקלר.
בני הדודים הקטנים-
טאפט, ליברטי ובוני ~ האחיות ואחים של מירן
ויל ~ אח של ג׳וני
ואת השקרנים.
במשפחת סינקלר החוקים לשלמות מאוד הדוקים. כאשר ההורים שלה התגרשו היא לא יכלה להיות עצובה או להראות שמשהו מפריעה לה גם אם היא מרגישה כאילו אבא שלה שולף רובה וירה לה בלב. היא הייתה חייבת להישאר נורמלית.
גם לשאר השקרנים היו בעיות במשפחה:
בס, אמא של מירן גרושה עם 3 ילדים
קארי, אמא של ג׳וני גרושה עם 2 ילדים ורוצה להתחתן עם אד (אבא של גאט) אבל סבא לא מרשה לה.
השקורנים
השקרנים היא קבוצה שמורכבת מקיידנס, ג׳וני, מירן וגאט. כולם נולדו בסתיו וכולם בניי דודים ממשפחת סינקלר חוץ מגאט, גאט הצטרף אלהים בקיץ של גיל 8 (ככה הם סופרים את השנים) עד אז מירן, ג׳וני וקיידנס לא היו השקרנים כי ג׳וני לא אהב לשחק עם בנות.
השקרנים עשו בעיקר צרות על האי.
עם השקרנים היא יכולה לעשות פחות או יותר מה שבא לה, לכולם היו את אותם תחומיי העיניין וככל שגדלו הפכו להיות יותר ויותר קרובים ובלטי מופרדים.
כבר בקיץ של גיל 14 קיידנס וגאט התאהבו, אבל זאת הייתה רק ההתחלה,
בקיץ של גיל 15 הכל השתבש.
מסתבר שלגאט יש מישהיא בניו יורק, אבל הוא עדיין מסתכל רק על קיידנס ומראה בה עניין,
המשפחה כמעט מתפוררת, כולם גרושים של כולם וסבתא טיפר נפתרה. הדודות רבות על החפצים של סבתא טיפר ועל הירושה וכל מיני דברים לא חשובים.
אז השקרנים מחליטים לילה אחד לקחת עמדה.
קיידנס לא זוכרת את הלילה הזה, יש לה ״בלאק אווט״ שמלווה בכאבי תופת בראש ובכל הגוף היא לא זוכרת כמעט את כל הקיץ של גיל 15, דברים שהיא יודעת לספר הם חלק ממה שהיא זוכרת וחלק ממה שסיפרו לה.
ממה שהיא יודעת הייתה תאונה והיא נמצאה מעולפת על החוף ליד בית קלרמונט.
היא לוקחת מלא כדורים שאמורים לעזור לכאב.
היא הולכת למלא רופאים שהיא כבר לא מצליחה לספור.
לא נותנים לה לחזור לאי ולהיפגש עם המשפחה והשקרנים. בחופשות היא אצל אבא שלה בחול או בבית.
מאז התאונה היא הרבה לבד וזה גורם לה לעשות כול מיני דברים משונים למישהיא ממשפחת סינקלר;
היא מחליטה לתת דברים ולצבוע את השער שלה לשחור
היא רושמת סיפורי אגדות על המשפחה שלה
והיא מדמה תחושות לדברים פיזיים
במהלך הסיפור קיידנס מספרת על:
הדברים שהיא זוכרת מהקיץ של גיל 15
היא וגאט, היא והשקרנים, זכרונות מסבתא טיפר, סבא האריס והדודות, הדודות, בני הדודים הקטנים...
הדברים שהיא עושה אחרי הקיץ של גיל 15
הרופאים, הכאבים, השיכחון, הלהיות ״נורמאלית״, המרדנות שלה, החופשות בחו״ל עם אביה וכתיבת המכתבים לשקרנים שעליהם לא קיבלה תשובה. ועוד סיפורים שהיא ממציאה ובעיקר את ההתמודדות שלה עם התאונה.
הדברים שהיא עושה בקיץ של גיל 17
השקרנים, היא והמשפחה, המשפחה, השיפוץ של בית קלרמונט, השקט, ההפגנות אהבה וחיבה, השקרנים לא באים לקלרמונט החדש, הדחקת הכאב והכל נורמאלי, אסיפת הרמזים למה שקרה בתאונה, תיסכול.
בסוף הסיפור היא נזכרת בכל הקיץ של גיל 15:
השבמחק*זהירות ספויילר*
אחרי כמה בקבוקים של יין משובח מהמרתף בבית קלרמונט השקרנים מחליטים לשרוף את הבית, מכיוון שהוא הבית המרכזי עם הכי הרבה חפצים יקרי ערך וחשיבות לדודות ופחות או יותר המקור לבעיות.
מכיוון שלבית יש הרבה חדרים וקומות הם מחליטים להתפצל. קיידנס הייתה בקומה הראשונה, של היציאה, והיא הייתה אמורה לחכות שכולם ירדו, בגלל כל האלכוהול ששתתה היא השתעממה והתחילה להצית את הקומה מבלי שאף אחד יחזור, היא יצאה מהבית וחיכתה שהאחרים ייצאו, כשנפל לה האסימון זה היה מאוחר מידיי, כל הבית היה להבות של אש חזקה. ברוב טיפשותה היא ישר רצה לתוך הבית בשביל לחפש את בני דודיה האהובים מכל אבל נכשלה ויצאה מהבית חנוקה ובוערת. היא רצה לחוף ושם היא איבדה את ההכרה.
*סוף ספויילר*
סיכום
הסיפור מרתק, סוכף וכל שניה הייתי בציפיה לעבור לעמוד הבא.
היה לי מאוד קל להתחבר לקיידנס והשקרנים לא רק בגלל הגיל גם בגלל האישיות, בעיקר לקיידנס.
צורת הכתיבה של הסיפור כל כך מעניינת ומסובבת שהיה לי ממש כיף לחזור על אותה השורה 18 פעם!
הטוויסט בסוף הסיפור הביא אותי לשיא שלא הייתי מוכנה לו, הוא היה כל כך מפתיע, לא צפוי ומרושע, עד כדי כך שבכיתי! הוא השאיר אותי המומה לשבועות.
אומנם סיימתי לקרוא אותו לפני כמה חודשים טובים ועדיין יש לי כל מיני מחשבות על המסופר בו ועל קיידנס, היא גורמה לי להסתכל על העולם בצורה שונה.
הספר היינו שקרנים הוא ספר שאפתני עם טוויסטים מעניינים, כתיבה משתקת, עלילה חכמה ומתח פסיכולוגי רב, אם אתם אוהבים הפתעות, רוצו לקנות או להשאיל ממני ;).
זה מאוד ארוך אז שלחתי שני חלקים
השבמחקשילה
מחקהתקציר מעולה וגם דרך הכתיבה שלו אחרת.
התחושות שליוו אותך בקריאה הובעו גם בתקציר ואני שמחה שהוא הותיר בך כזה חותם.
אזהרת הספוילר בהחלט במקום!
נועה
חלק א:
השבמחקהקיץ של אביה\גילה אלמגור, בספר מסופר על ילדה שגרה במוסד מפני שאמא שלה -הניה,ניצולת שואה חולה בנפשה.אמה של אביה מגיעה בסוף השנה להופעה שילדי המוסד מרימים ורואה את אביה, הניה שמה לב שלאביה יש כינים ,מתעצבנת לוקחת את הדברים של אביה והן נוסעות לביתן,כשהן מגיעות הניה גוזרת לאביה את כל השיער ועושה לה קרחת.במהלך חופשת הקיץ אביה עוזרת לה לחלק את הכבסים של האנשים,באחד מהימים שאביה חילקה את הכביסה הגיעה אביה לבית משפחת אברהמסון ושמעה מעבר לדלת צלילי פסנתר, גברת אברהמסון וביתה מיה גרו שם.
אביה דופקת על הדלת וגברת אברהמסון פותחת לה את הדלת ,לוקחת את הכביסה והולכת לרגע לאחד החדרים בבית,אביה מציצה מעבר לדלת ורואה מישהי יושבת ליד הפסנתר וכמה בנות עומדות עם שמלות לבנות וחגיגיות,גברת אברהמסון חוזרת עם כסף ואביה מבקשת להשאר קצת להקשיב ומבטיחה לא להפריע , היא נכנסת וגברת אברהמסון מציגה אותה למיה :״זאת הבת של הניה התופרת,תני לה לעמוד קצת״ אביה עומדת בצד וכל הבנות מצחקקות עליה, אביה מבינה שזה בגלל הקרחת,מיה ביקשה מהבנות שקט:״עכשיו אני אנגן ,ותתארו לי מה אתן רואות בתמונה שמעל הפסנתר״ כל ילדה בתורה אמרה מה יש בתמונה ואז מיה פנתה אל אביה וביקשה ממנה גם לתאר מה היא רואה ,אביה סיפרה לה ומיה המשיכה לנגן תוך כדי אביה מספרת את הסיפור שלה , שנגמר השיעור של הבנות,אביה חזרה הביתה ואמה הניה כעסה כי דאגה לה, לאחר מכן הן ישבו לאכול. אביה ראתה שאמה רגועה מתמיד. והחליטה לשאול אותה על אבא שלה, לאביה היתה מעטפה שמצאה בארון אם תמונות של אבא שלה ,אך אמה לא ידעה.הניה לא פירטה ורק אמרה שהיה איש יפה ומת לפני שנולדה. אביה הסתכלה בתמונות שבמעטפה בלילה,והפעם ראתה בתמונה של אביה כשהיה צעיר משהו מוזר,היא ראתה מאחוריו ארון שזכרה שראתה לפני כן ונזכרה: לפני כמה ימים הגיעו שכנים חדשים,אדון וגברת גנץ וילדיהם, והיה להם ארון בדיוק כזה.
באחד מהימים שמעה אביה קולות של פסנתר שוב מהדירה של משפחת אברהמסון והלכה לשם,מיה פתחה לה את הדלת ושאלה אם יש לה כביסה בשבילה ואביה ענתה שלא ,ושהיא רוצה להכנס לשמוע,מיה אמרה לה שתלך לבקש מאמא שלה 'להלביש אותה יפה ועם בגדים נקיים 'אביה רצה הביתה ואמרה לאמה להלביש אותה יפה ונקי מהר,הניה אמרה לה שהיא לבושה מאוד נקי ושתגיד את זה למיה,אביה רצה שוב למיה ודפקה בדלת , מיה פתחה לה ואמרה ״אמרתי לך להתלבש יפה את לא מבינה?״ אביה רצה הביתה וצעקה לאמה ״אמא את לא מבינה שהיא לא מכניסה אותי אם אני לא מתלבשת יפה???״אביה ידעה שאסור לצעוק על אמא,כי אז היא מתפרצת , אמה התעצבנה ואמרה לה שמיה לא מלכת אנגליה ולא צריך להתלבש לכבודה.אביה רצה מהביתה למתחת לבית של מיה וצעקה לה לבוא למרפסת כי יש לה מה להגיד לה, מיה הגיעה למרפסת עם כל התלמידות שהיו אצלה וצעקה על אביה:"את מוכנה להפסיק לצרוח כמו מטורפת??"ואיימה שתיגש למשטרה.
אביה ענתה לה :" את זונה מיה,הלוואי שתמותי,מיה אברהמסון !את לא מלכת אנגליה,את זונה בת זונה!"מיה הלכה לשנייה וחזרה עם דלי מים ושפכה אותו על אביה.כל התלמידות שהיו איתה התגרו באביה,צחקו ומחאו כפיים וזרקו עליה גושי עפר.אביה הרימה אבן גדולה וזרקה אותה כלפי מעלה. כמה שניות אחרי זה היא שמעה את הבנות צועקות "דם ,דם" "למיה יורד דם מהעיניים"ואביה הבינה שמיה נפגעה. אביה ברחה משם וכמה דקות אחרי ראתה מהמחבוא שלה את כל השכונה עומדת מתחת לבית של מיה ולידם אמבולנס שבא לפנות אותה, אביה מאוד פחדה וכבר הגיע הערב ועדין היתה במחבוא, הניה לא הפסיקה לחפש אותה בשכונה וכל ילדי השכונה מקניטים אותה על מה שאביה עשתה. אחרי כמה שעות שהניה מחפשת אותה ואדון גנץ הצטרף, אביה שומעת את אמא שלה אומרת לאדון גנץ שאם אביה לא תחזור בקרוב היא תתקשר למשטרה,אביה נכנסת הביתה ואמא נותנת לה שתי סטירות לחי. אביה סופגת אותם והולכת לפינה שלה וכל הלילה יושבת בישיבה שתגרום לה לסבול.
חלק ב:
השבמחקלמחרת בבוקר , אביה חיכתה שאמה תצא מהבית, ואז יצאה החוצה,קטפה זר פרחים מהגינה והלכה לבית החולים,כשהגיעה , שאלה איפה מיה שוכבת וענו לה,אחת מהאחיות אמרה לה שכרגע זאת לא שעת הביקור ושהיא לא יכולה להכנס,אז אביה ביקשה ממנה למסור אותם למיה ולא אמרה לה ממי.כך היה מידי בוקר,אביה הייתה מביאה את הפרחים ונותנת לאחת מהאחיות לתת אותם למיה,באחת מהפעמים,אביה הגיעה ואחת מהאחיות אמרה לה שהפעם תכניס אותה,כשנכנסו לחדר ,מיה שכבה על מיטתה,עיניה היו חבושות ולא זזה.האחות אמרה למיה שילדה באה לבקר אותה, מיה שמחה וחשבה שזאת אחת מהתלמידות שלה והעבירה את ידה על הראש של אביה,ושאלה אותה מי זאת,אביה לחשה שזאת היא ומיה הורידה את היד ממנה, אביה אמרה שהיא כל כך מצטערת ולא התכוונה שזה יקרה.עברה בניהן שתיקה אביה פרצה בבכי,באחד מהרגעים מיה שמה לב שאביה בוכה ,ואמרה לה שתפסיק לבכות,שהרופאים אמרו שיהיה בסדר,הם אמרו שהניתוח הצליח, אביה ישבה עם מיה לשעה ואז הגיעה האחות וביקשה מאביה לצאת, מיה שאלה את אביה אם היא תגיע שוב ,אביה הבטיחה לה שתגיע כל יום עד שהיא תצא משם,וכך היה, אביה היתה באה למיה כל בוקר והולכת אחרי שעה, באחד מהימים גברת אברהמסון דפקה בדלת של אביה והניה, וכעסה על הניה וביקשה שאביה לא תתקרב יותר למיה, אחרי כמה ימים ,כאשר הניה ואביה הלכו למכולת הן שמעו שמיה משתחררת בימים הקרובים ועל המסיבה שעורכת גברת אברהמסון בביתה בגלל חזרתה של מיה,ועל זה שמיה פותחת במרתף של הבניין סטודיו של מחול. וכמובן שהן לא מוזמנות, כמה ימים לפני סוף החופש הגדול, אביה הזכירה לאמה שהיא צריכה לרשום אותה למוסד,ואמה שאלה אותה "למה?את לא רוצה להיות איתי?"
אביה שאלה אותה אם היא יכולה להשאר איתה ,שהיא בפרצוף מופתע, הניה ענתה לה שאם היא עברה את הקיץ הזה היא יכולה הכל, שזה הבית שלה והיא לא תתן לה ללכת יותר.
ביום הראשון של בית הספר אביה הלכה מאושרת,עם שמלה חדשה שאמה תפרה לה ותיק עור שהיא קנתה לה, ובלי מטפחת ,השיער שלה כבר צמח.אביה שמחה ללכת לבית הספר ,היא הכירה חברים חדשים, אמא שלה גרמה לה להרגיש בבית, היא הייתה מלווה אותה כל יום בבוקר לבית הספר,ושהיתה חוזרת ארוחת הצהריים שלה חיכתה לה בשולחן,היא שמחה להיות איתה.
החורף הגיע ,והימים נעשו קרירים וקצרים יותר.אחרי החגים אביה הבחינה שאמה התשנתה.הם ישבו הרבה זמן בחושך,והיא כמעט לא דיברה, ממש כמו לפני שאביה נשלחה למוסד.באחד מהימים הניה התפרצה וכעסה,מה שהיה סימן לזה שמחלתה חזרה.אביה נעלה אותה בביתה ורצה לקרוא לדוקטור אנג'ל,הם נסעו ביחד לבית של אביה בחזרה והוא נתן להניה זריקת הרדמה. דוקטור אנג'ל אמר שהמחלה שלה חזרה ושהיא צריכה להתאשפז ,אמבולנס הגיע והם לקחו אותה לבית החולים.אחד מאנשי השכונה אמר לאביה להכין לאמא שלה נעלי בית ומגבת ,ושדודה שלה תגיע בערב להיות איתה. אביה היתה לבד בביתה, ונכנסה למיטה של אמא שלה ושכבה בה לבד.מידי פעם הגיעו השכנים לשאול את אביה אם היא רוצה לאכול משהו או להיות אצלם עד שדודתה תגיע, אביה לא ענתה לאף אחד מהם והעמידה פני ישנה.השעה היתה כבר מאוחרת ואביה עדין שכבה במיטה של אמה , ושמעה דפיקות בדלת ,אביה חשבה שאולי דודתה הגיעה ,והלכה לפתוח ואז שמעה שזאת מיה,היא ביקשה שתפתח,ואמרה לה שהיא יודעת שהיא שם,"אני מבקשת,תפתחי לי,אני מוכרחה לדבר איתך.." אביה פתחה לה את הדלת ומיה אמרה לה שהיא רוצה להיות איתה עד שדודתה תגיע.אביה ומיה ישבו מסביב לשולחן ומיה דיברה ואביה רק הקשיבה,זאת היתה הפעם הראשונה שאביה ראתה את העיניים של מיה אחרי שהסירו לה את התחבושות ,היה לה בעין ימין צלקת מהאבן,ובמשך כל השיחה אביה הסתכלה על הצלקת,שמיה הבחינה שאביה מביטה לה בצלקת אמרה לה שאין לה מה לדאוג,שהרופאים אמרו שזה יעבור, מיה המשיכה לדבר איתה ואמרה לה שהיא מבינה שהיא כועסת עליה ,ושהיא חייבת להבין שזאת אמא שלה,שהיא לא יכולה להשלים עדיין אם מה שקרה , ואביה הנהנה.
מיה המשיכה לדבר וסיפרה לאביה שהיא פותחת סטודיו למחול ושהיא רוצה שהיא תלמד בו,בחינם,לאחר שעה קלה אביה אמרה לה שהיא רוצה להיות לבד עד שדודתה תגיע,והיא לא התעקשה הפעם והלכה , עברו כמה שעות ודודה של אביה הגיעה, בבוקר שאחרי,,דודה אליס ארזה את הדברים של אביה והן נסעו למוסד,היא אמרה לאביה שזה זמני,עד שאמא שלה תבריא.בשנה הזאת הניה לא באה לבקר את אביה. אפילו לא פעם אחת.
הסיפור הוא סיפור אוטוביוגרפי ומבוסס על ילדותה של גילה אלמגור.
וואו תותחית, נשמע ממש מעניין
מחקיובל,
מחקהתקציר מפורט, מעניין ונוגע ללב.
בהחלט הצלחת להעביר חלק מן התחושות הקשות העולות מקריאת הספר.
חבל שלא כתבת את דעתך האישית.
נועה
הסיפור עצמו מתחיל כאשר האבא של הדמות הראשית(קריסטופר סנואו) מת ממחלת הסרטן לאחר שגם אמא שלו מתה לפני 2 שניים קריס כמו שקוראים לו החברים שלו יש מחלת XP מחלה זאת מונעת ממנו להיות באור יום או שהוא יפתח סרטן במהרה וימות ולכן בכול לילה קריס יוצא לחקור את עיר הולדתו והעיר היחידה שהיה בה בכול חייו כאשר קריס יורד לחניון של בת החולים לאחר מות אביו הוא מגלה שכמה אנשים מחליפים את הגופה של אביו בגופה של נווד שהם רצחו.בין האנשים אלה הוא גילה שהכוורן של העיר גם הוא שם אך כאשר הוא מנסה להסתר הם חשש שהם יהרגו גם אותו נפל התיק שלו לרצפה והם מצא אותו. כאשר קריס חוזר לביתו הוא לוקח את כלבו אורסון שהו מלווה אותו את רוב מסעו,אך כאשר הוא חוזר לביתו כדי לחזק את ההגנה מפני האור של פנסי הרחוב הוא מגלה שיש לו אקדח על המיטה הוא לוקח את האקדח ומגלה שהוא היה של אביו הוא לקח את האקדח והוא רואה שיש לו הודעה והוא שומעה שהאישה שטיפלה באביו קוראת לו לבוא מהר כי יש לה משהוא לספר לו.
השבמחקקריס לוקח את האקדח את הכלב ואת האופניים ויוצא לביתו של הכוורן כדי לגלות כמה תשובות,כאשר הוא מגיעה הכוורן פותח לו את הדלת והם מדברים בסיום השיחה קריס מתחלי להתרחק והכוורן סוגר את הדלת אך קריס הולך אל החלק האחורי של הבית שם הם שורפים את הגופות.קריס מציץ מהחלון ורואה את גופתו של הנווד חסר עיניים אך כאשר הוא מסתכל הכוורן מקבל טלפון ומדבר בעצבנות הוא גילה שקריס גליה אליהם הוא ועוזר הכוורן יוצאים ומתחילים לחפש אך קריס הבין שמחפשים אותו לכן הוא יצא בריצה להמשך החצר של הבית כדי לא יפגש בהם, הוא המשיך לרוץ והוא הגיע לשדות עד שהא הגיע רודים אחריו עד כ20 אנשים וג'יפ שטח הוא הבין שזה יוצר גדול ממה שהוא חשב.
בסופו של דבר הוא ברח.
כשאר הוא הגילה לאישה שטילהבאביוהיאסיפרה לו על חלק מסודות שיש בעיר שלהם והיא סיפרה לו על מקראה שהיה לה אם קוף שבגללו נעצו לעקור אותה מחשש הוא הדביק או זיהם אותה אך כאשר היא עלה לקומה העליונה נשמאה צרחה קריס עלה לחדר המקלחת ומגלה שהיא נרצחה, אח כאשר הוא מסתכל למסדרון שיהי חשוך כאת כול 3 החדרים היו אם דלתות פתוחות ואם אור דלוק כאשר כריס מסתכל טוב יותר הוא רואה בובה בדמות אמו וכאשר הוא נכנס לאחד החדרים כדי לחפש את הרוצח הוא מגלה בובה בדמותו שמחזיקה זוג עיניים.כשאר קריס מתחיל להצליח לצאת מהבית מישהו שורף את הבית וקריס בורח, לאחר כמה זמן קריס מגלה להקופים להיא סיפרה לו אליהם הם היו אלה שרצחו אותה זה רק אחד מהדברים שקו לו במהלך הלילה אני לא יגלה לכם את הסוף אבל אני רק יגיד שהוא ממש אבל ממש מפתיע
אני אהבתי את הסיפור כי אפילו שיכול להיות שקשה להיכנס אליו אבל כשניכנסים הוא מפחיד,מצחיק, ומותח אני ממליץ
הסיפור עצמו מתרחש בשנת 2000
השבמחקבמהלך הסיפור קריס מגלה על עצמו שהוא אמיץ ואוהב הרפתקאות אך גם יש בו פחד ושיש צדדים בעולו של הלילי שהוא לא הכיר ושכול מי שחשב שהוא הכיר ניהל חיים כפולים וסודיים עד סוף הסיפור הוא מגלה הרבה דברים מרגשים הוא אפילו הרג בן אדם
השבמחקגיא,
מחקהתקציר טוב מאוד והסיפור נשמע מפחיד ומותח.
שים לב לטעויות ההקלדה ולכך שלא כתבת את שם הספר והמחבר.
נועה
פלא/ר"ג פלאסיו
השבמחקמסופר על ילד בן 11 המתחיל ללמוד בחטיבת הביניים לאחר שלא למד בביה"ס אלא בחינוך ביתי.
לילד קוראים אוגוסט וכינויו אוגי. אוגוסט לא למד בביה"ס בגלל מראהו הלא שגרתי.
הספר מספר על חייו של אוגוסט בביה"ס ומחוצה לו. ומתמקד בעיקר בהתנהגות החברה כלפיו.
הדמויות הראשיות בסיפור הן: אוגוסט, אחותו- ויה, הוריו, כריסטופר, סאמר, ג'ק וויל, גוליאן, שרלוט, ומר פלוצקר.
כריסטופר הוא החבר הכי טוב של אוגוסט אך אינו גר לידו. הם ביחסים טובים ונפגשים מידי פעם.
היחסים בין אוגוסט ואחותו הם יחסים רגילים של אח ואחות. אחותו- ויה מתעצבנת כשמישהו עושה פרצוף או משמיע הערה הקשורה למראהו של אוגוסט.
ג'ק וויל הוא חבר טוב של אוגוסט. הם יושבים אחד ליד השני במרבית השיעורים. לאחר חג ההלואין שבו ג'ק וגוליאן דיברו על אוגוסט ולא היו מודעים לכך שהוא שומע אותם, הפסיק אוגוסט לדבר עם ג'ק. לאחר שהבין ג'ק מה עשה אשר גרם לאוגוסט להפסיק ולדבר עימו- התנצל בפני אוגוסט ושניהם חזרו לדבר.
מר פלוצקר – מנהל ביה"ס הבין את צרכיו של אוגוסט ומצוטט כשאמר לג'ק "לפעמים אפילו ילדים טובים עושים מעשים מטופשים"
נהניתי מאוד מקריאת הספר. הספר מדבר על חיי היומיום של ילדים בגילי. הוא מביא מצב לא רגיל לידיעת הילדים בחברה. הספר מתאר כיצד מתייחסים בני נוער בכל חברה שהיא לחריג ול"שונה". וחשוב ללמוד מכך.
כמו-כן הספר כתוב מנקודת מבטו של אוגוסט ושל ויה אחותו ושאר הדמויות המרכזיות בסיפור.
עילאי,
מחקהתקציר מעניין, ברור וטוב.
כדאי היה להרחיב קצת על המראה של אוגי ועל הדרך שעבר מבחינה חברתית.
אני שמחה שנהנית.
נועה
גרגור והנבואה האפורה/סוזן קולינס
השבמחקבסיפור מסופר על נער בן 11 ששמו גרגור והוא גר עם סבתו,אמו ואחיותיו בדירה קטנה בעיר ניו יורק, ללא אביו אשר נעלם כשנתיים קודם לכן. אמו של גרגור ביקשה ממנו לשמור על אחותו הקטנה, נעלולה, בזמן שהיא בעבודה. באותו יום גרגור ונעלולה ירדו לחדר הכביסה בכדי לכבס את בגדיהם. בחדר הכביסה נעלולה ראתה פתח נסתר, נעלולה התקרבה לכיוון הפתח ונפלה לתוכו, גרגור הלך בעקבותיה. בעקבות נפילתם הגיעו לארץ תת קרקעית ששמה עולמטה. הופעתם עוררה התרגשות רבה- בקרב תושבי המקום המוזרים.
לגרגור יצא להכיר ידידים חדשים שלמרות שלא פגשו הרבה בני עולמעלה בחייהם ולא הכירו בהם, הם גילו חמלה והבנה כלפיהם, חלקם הקריבו את חייהם למענו ולמען אחותו.
גרגור פגש אדם מבוגר ששמו ויקוס שסיפר לו את כל שעליו לדעת בנוגע לארצם ועל הנבואה, ובדבריו הזכיר כי גרגור ונעלולה הם לא היחידים שנפלו לתוך החור הנסתר ואולי יוכלו למצוא את אביהם בעולמטה.
הגעתם הגשימה נבואה עתיקה על אודות מלחמת עולמטה הנוראה והלוחם האגדי שיכריע אותה. בזכות ידידיו שהכיר בבואו לעולמטה ובמסע שעברו יחדיו ושעזרו לו, כך גרגור מצא את אביו, והתגלה כגיבור שפתר את המלחמה הקשה והנוראה שאנשי עולמטה חיכו לו זמן רב.
נהנתי מאוד מקריאת הספר, מכיוון שהספר פתח את עיני למחשבות על עולמות שונים. במקרה של הסיפור זה עולם דימיוני,אולם בהקבלה למציאות זה יכול להיות עולמו הפנימי של כל אדם או סיפור חייו האישי השונה.
אהבתי מאוד את צורת הכתיבה שלך ועשית לי חשק לקרוא את הספר!!
מחקדניאלה
מחקהתקציר מעניין וכתוב טוב מאוד, ניתן היה לפרט קצת יותר על הדמויות ועל המלחמה אותה פתר גרגור.
אהבתי את ההקבלה בין העולם הדמיוני לבין העולם הפנימי של האדם.
נועה
המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה / מארק האדון
השבמחקכריסטופר בון הוא נער בן 15.
הוא חכם מאוד ויודע דברים שילדים בגילו אינם אמורים לדעת, כגון כל המספרים הראשוניים עד למספר 7,507, שיטת הקודים של ה-CIA, ועוד.
אך הוא מתקשה להבין רגשות וגם להפגין אותם כמו אדם רגיל, מה שמעיד על אוטיזם בתפקוד גבוה או על תסמונת אספרגר.
יום אחד הוא מגלה שהכלב של שכנתו נרצח, ולמרות התנגדותו העזה של אביו הוא יוצא למסע חיפושים אחר הרוצח, מה שמוביל אותו לשיחות עם זרים (מה שנחשב מבחינתו למעשה נועז ומסוכן) נסיעות בודדות ברכבת, הסתבכות עם המשטרה, וגילוי מפתיע על אימו.
בסופו של הספר, כריסטופר מצליח להשיג ציון 100 בבחינת הבגרות במתמטיקה והוא מתכוון ללכת לאוניברסיטה וללמוד שם מתמטיקה ופיזיקה.
אני נהניתי מאוד מהקריאה. אהבתי את סגנון הכתיבה שמסופר מנקודת המבט של כריסטופר וגם את האומץ שלו לעשות דברים שמפחידים אותו בשביל הדברים שחשובים לו.
אהבתי את הקטעים "החכמים" בספר,כגון ההסבר של כריסטופר על "הבעיה של מונטי הול".
אדר כהן
אדר
מחקהתקציר מנוסח היטב ואני שמחה שנהנית מהקריאה.
כדאי היה לפרט יותר על הדמויות המרכזיות ועל העלילה.
נועה
קציר הספר שרלוק הולמס כרך ד׳
השבמחקהכרך הרביעי בסיפורי שרלוק הולמס מתחיל מנקודת ההתחלה ומסתכל על שני סיפורים בחייהם של הבלש.
בסיפור הראשון מדבר על החקירה של הולמס יחד עם ד״ר ווטסון.
העלילה של הספר מתרחשת מלונדון ועד מקומות רחוקים בארצות הברית של המאה הקודמת.
בסיפור השני בספר ד״ר ווטסון מכיר את מי שתהיה אישתו היחידה, ״מרי מורסטן״.
מרי מורסטן מספרת על אוצר קסום ויפה שאומרים שאין כמוהו והוא מאוד מיוחד בקיסמו ובפלאיו, אך אומרים שהאוצר קולל כאשר הוא נקבר בכך שהאדם שיפתח את האוצר ישתגע וירצח בדם קר.
קצת על סדרת הספרים של שרלוק הולמס
סיפורי שרלוק הולמס ראו אור בעברית בהוצאת זמורה ביתן באמצע שנות ה-80, אך מאז אזלו מזמן בדפוס. כך קרה שדור שלם התוודע לבלש הבריטי מרחוב בייקר דרך דמותו בתרבות הפופולרית (המקטרת, הגלימה והכובע המשובץ), אך רק מעטים קראו את סיפוריו ממש.
כמה מהם מכירים את הרגליו המוזרים: הניסויים בכימיה, אחסון הטבק בנעל הבית הטורקית, הנגינה בכינור וההתמכרות לקוקאין? מי יודע כי שני הגברים המבוגרים והרציניים, הולמס ווטסון, למעשה התגוררו ביחד? הסיפורים סוחפים את הקורא העכשווי אל פינותיה האפלות של לונדון הוויקטוריאנית, בעקבות תעלומות מצמררות ומפתיעות שתחכומן עומד היטב במבחן הזמן.
ההתרחשויות בספר (כרך ד׳) הן ארוכות ומפותחות ומסובכות וזה ספר מרתק ומעניין שיש בוא הרפתקאות, ריגושים, והרבה חומר למחשבה, אז מי שאוהב ספרים כאלו מ-ו-מ-ל-ץ-!
אופל סימון. ~תהנו~
ראיתי סרטים וסדרות על הספרים אבל עכשיו אני רואה שווה לי גם לקרוא את הספרים
מחקאופל
מחקהספר נשמע מעניין ואני יודעת שהתחברת אליו מאוד!
ההתרחשויות אכן ארוכות ומסובכות אך ניתן היה להרחיב יותר עליהן ועל הדמויות עצמן.
שמחה שנהנית מהקריאה!
נועה
המכשף האפגני / סיגלית דיל
השבמחקאי שם, באפגניסטן הרחוקה, בכפר עני, בצריף קטן, רעוע ובודד, השוכן על גדות נהר גועש, התגוררו בכפר עני, אישתו החולה, שהלכה ונחלשה בכל יום ובנם היחיד דוגרמה. בכל יום עם עלות השחר היה הדייג קם ויוצא בסירתו אל האגם הגדול, כדי לפרנס בדוחק את משפחתו הקטנה.
בכל יום, עם שובו של האב העייך מעבודתו, היו הוא, אשתו ובנם יושבים מסביב שולחן שבנה לאור העששית ואוכלים בתיאבון רב את הדגים היחידים שהצליח לדוג בקושי רב, אשר היו מזונם היחיד ביום כולו. בימים שבהם האב לא הצליח לדוג, נאלצו שלושתם ללכת לישון כשבטנם מקרקרת מרעב.
מלבד מטבח צר וריק באחת מפינות הצריף, לא היו בצריף הקטן חדרים. באותו המקום היו שלושתם אוכלים, ישנים, מזמרים ומתחממים מול האח, ששימשה גם לצלית הדגים.
באותו המקום גם התרחצו שלושתם זה אחר זהבתוך גיגית גדולה וחפפו את שיערם בסבון כביסה. בימי החורף הקרים שפכה האם לתוך הגיגיתמים חוממו מעל האח, ואילו בימי הקיץ החמים חוממו המים בקרני השמש הקופחת. האם כיבסה את בגדיהם במים העכורים שנותרו בגיגית מן הרחצה. מיד מיהרה לצאת לחצר ולתלות אותם לייבוש על החבלים, בתקווה שיתייבשונעד למחרת, שמלבד חלוקי שינה, לא היו לשלושתם בגדים להחלפה, ולאחר לילות גשומים נאלצו ללבוש בבוקר בגדים לחים.
למרות חייהם הקשים, תמיד היו שמחים ומזמרים, ולעולם לא התלוננו.
מעולם לא עלה על דעתו של איש מהם כי יום ולילה צופה בהם בלא הרף המכשף האפגני, משקיף עליהם דרך קירות ביתו האפל, הקטן והמבודד, נטול החלונות ואפוף הערפל השוכן בראש הגבעה בכפר, ומייחל לרגע שבו יממש את תוכניתו ויגזול מהם את אושרם.
יום אחד, כשחזר דוגרמה מבית הספר, ראה שאמו אינה עומדת בחלון ומשקיפה בו כפי שנהגה לעשות בכל יום. מיד הבין דוגרמה שמשהו לא בסדר, שמט את שקית הספרים מידו ורץ לביתו. כשנכנס, ראה את אמו שוכבת על מיטתם ואת דר׳ ראסול, רופא הכפר יושב לידה.
לאחר יום, אמרו לו הוריו של דוגרמה שהם צריכם לעזוב לשלושה ימים כדי ללכת לרופא שיוכל לרפא את אמו. והוא, היה צריך להשאר בפעם הראשונה לבדו בבית.
כאשר חזרו הוריו, הכל חזר להיות כרגיל, למעט העובדה שאמו הייתה בהריון. הרופא ריפה אותה מאחר שלא יכלה להביא ילדים לפני כן. כשהתינוקת אנר נולדה, בהתחלה הצריף הקטן היה מלא בשמחה אך אחרי כמה שבועות, הכל השתנה. הוריו של דוגרמה החלו להתנהג אליו שונה. הם צעקו עליו, הרעיבו אותו ובחורף, השאירו לו את המים הקפואים והעכורים כדי להתקלח איתם. אחותו, אנר, שהייתה בת חודש, החלהלדבר איתו בקול עמוק ובירכה אותו בברכת השלום האפגנית - ״חוש-אומדי״ בזמן ששתי ידיה מוצלבות על כתפיה ועינייה מרצדות בחשיכה. מגעם של הוריו היה קר ככרח וגם של אנר.
הוריו של דוגרמה לא התייחסו אליו אלא רק לאנר אשר התעללה בו, הרביצה לו ועינתה אותו, אך בכל פעם שהעז לומר זאת להוריו, היו כועסים עליו ומענישים אותו, משום שאמרו ׳איך ילדה כזו יכולה לעשות לך את דברים אלו?׳ כך נמשכו חייו של דוגרמה, קרים. עד שיום אחד החליט לברוח הוא חשב לעצמו ׳מה זה משנה להורים שלי? גם ככה הם אינם אוהבים אותי יותר׳. דוגרמה היה רעב ובודד עד שהגיעו קלפושה ובנו על הכרכרה הקטנה שלהם ולקחו אותו. הוא נסע איתם דרך ארוכה על הכרכרה, עד שנעצר מול אחוזה גדולה, ששם אמר לו קלפושה להשאר. באחוזה גרו טלינה ואחד עשר אחיה אשר גם הם חיו ללא הורים מכיון שהלכו לרופא שאליו הלכו הוריו של דוגרמה. הורהים נשארו בעיר בה היה הרופא למטרות עבודה ומידי פעם, שלחו לטלינה מכתבים. קלפושה ובנו, היו באים מידי פעם כדי להביא לטלינה ולאחיה מזון, בגדים ומשחקים. דוגרמה נשאר באחוזה, יחד עם טלינה ואחד עשר אחיה. הוא חי שם כמה חודשים וטיפל עם טלינה באחיה ולאט לאט גם התאהב בטלינה. באחוזה בה גר, היתה קומה, שאליה אסור היה לעלות. אך יום אחד דוגרמה עלה לשם ומצא שם אבן כחולה, מעין כחול כזה שלא ראה עוד. בקומה הזו, לא היו חלונות. רק את האבן אשר האירה במין אור שנראה כמו אור ירח, שהאיר את כל הקומה החשוכה. לאחר כמה דקות ששהה שם, ראה דוגרמה דמות גדולת מימדים, שלבושה בברדס שחור, ועיניה מרצדות באפלה.
לאחר זמן נוסף שדוגרמה שהה באחוזה, גילה שגם את טלינה ואחיה כישף המכשף האפגני, לכן הוא ברח משם.
הוא הגיע לבית אפל שבו לא היו חלונות, גם בו אבן כחולה, אך נכנס לתוך הבית אור, כמו אור ירח.
שם הכיר את ג׳אדו. בהמשך הזמן מגלה דוגרמה על עצמו ועל השטנים והמלאכים, על מי שהוא באמת ועל מי שנועד להיות.
ספר זה, היה לי חויה מדהימה! הרגשתי כאילו אני עם דוגרמה, חווה את כל הרגשות והפחדים שהוא חווה. בנוסף מאוד התחברתי לדמות של דוגרמה וג׳אדו, מה שגרם לי עוד יותר לאהוב את הספר.
מאיה קריין
מאיה
מחקתקציר מצוין ומנוסח היטב!
הסיפור נשמע מעניין מאוד ונסחפתי אליו רק מקריאת התקציר.
נועה
הלו
השבמחקרודף העפיפונים / חאלד חוסייני
השבמחקהדמויות שמוצגות בסיפור הם :
אמיר- מספר גיבור. נולד בקאבול בשנות השישים ואמו מתה כאשר ילדה אותו. גדל בקאבול ובהמשך העלילה עובר לארצות הברית ומתחתן, ואביו מת שם.
באבא- אביו של אמיר. באבא היה איש מאוד מצליח ועשיר ויודע בקאבול.
עלי- המשרת של באבא ואמיר, איש ממוצא האזארי שהכיר את באבא מאז שהיו ילדים קטנים.
חסן- גיבור מִשנה, בנו של עלי. משרתו וגם חברו הטוב ביותר של אמיר. מוכן לעזור הרבה בשביל לשמח את אמיר ובסיפור רואים את זה בכך שהוא רודף בשביל אמיר אחרי עפיפונים.
רחים חאן- חברו הטוב של באבא. מבקש לאמיר לחזור מאמריקה לאפגניסטן.
סוראיה- אשתו של אמיר. לא מצליחים להביא ילדים ביחד.
סוהראב- בנו של חסן, ילד מאומץ על ידי אמיר וסוראיה.
תקציר הספר :
אמיר, בן למשפחה פאשטונית מיוחסת נולד בקאבול שבאפגניסטן. אימו נפטרה בעת לידתו. אביו, באבא, הוא אדם מכובד ועשיר מקומי ואתיאיסט המנסה לגדל את בנו להיות כמוהו אך ללא הצלחה. לבאבא יש משרת בשם עלי אשר מתגורר בבקתה שליד ביתו של אמיר. עלי הוא ממוצא האזארי, נכה כתוצאה ממחלת הפוליו שבה חלה בצעירותו ובנו חסן הוא בן לוויתו של אמיר. מערכת היחסים ביניהם היא מורכבת: ספק חברים, ספק אדון ומשרת. כטיפוס ספרותי אמיר נהנה מקריאת אגדות עממיות שהוא מקריא לחסן שאינו יודע קרוא וכתוב, ואף מנסה את כוחו בכתיבה.
נהנתי לקרוא את הספר כי קראתי אותו פעם, והוא היה מעולה.
אחד הדברים שמשכו אותי לקרוא את הספר הוא כשחסן אמר לאמיר : "בשבילך, אלף פעם ויותר"
בסוף הספר גם אומרים "בשבילך, אלף פעם ויותר" אבל הפעם אמיר אומר את זה לבנו שאימץ, סוהראב- בנו של חסן, שמאומץ על ידי אמיר.
עומר
מחקהתקציר מנוסח מצוין.
כדאי היה לפרט יותר את עלילת הספר.
אני שמחה נהנית ממנו.
נועה
היינו שקרנים/ א׳ לוקהארט
השבמחקהקטע המרכזי שבחרתי הוא הקטע בו קיידנס (קיידי) עושה את הדרך שלה לאי בקיץ של גיל 17 אחרי מלא זמן שלא הייתה שם, עם אמא שלה (פני) ודודה קרי.
כאש היא מגיע לשם עם פני ודודה קרי שאספה אותן משדה התאופה, קרי לא מפסיקה לחבק את פני, קרי אומרת שהיא יודעת שקיידנס חולה,
קיידי עונה בפשטות שהיא בסדר ושפרקוסט (פרקוסט היא תרופה נגד כאבים בנוניים או חריפים) ושתי לגימות וודקה ירפאו הכל.
פני ישר נדחפת ואומרת שקיידי לא לוקחת את הפרקוסט ושהרופא נותן לה תרופה לא ממכרת.
אבל קיידנס אומרת לעצמה שזה לא נכון כי רק תרופות ממכרות עוזרות לכאב.
קרי ממשיכה ואומרת שקיידי נראת רזה מידיי וקיידנס מתלוצצת שזה בגלל הוודקה.
פני עוד הפעם נדחפת ואומרת שכשלקיידנס כואב היא לא יכולה לאכול.
קרי מתעלמת ואומרת שדודה בס הכינה את עוגת האוכמניות שקיידנס אוהבת ומחבקת את פרי עוד הפעם.
קיידנס שמה לב להתנהגות המוזכרת של אימה ודודתה קרי, היא שואלת אותן למה הן כל הזמן מתחברות אבל הן לא עונות לה.
כשהן על סירת המנוע קיידנס חושבת על גאט. גאט שלה. על בני הדודים הקטנים, הבתים, הדודות והשקרנים. היא חושבת על מה תעשה שם וחושבת לעצמה עם עדיין יהיה לה נעים שם.
אחרי זמן קצר היא רואה את האי ביצ׳ווד ואת כל המבנים המוכרים שהתגעגעה עליהם כל כך.
אך כשקלרמונט נגלה לעניה היא מרגישה רע, במקום הבית הוויקטוריאני הגדול עם מרפסת מסביב והמטבח הכפרי, היא רואה בית מודרני מבריק, מצד אחד שלו יש גן יפני ומהצד השני סלעים חשופים. הבית עשוי מזכוכית וברזל -כמו שקיידנס מתארת- ברזל קר.
קיידי ידעה שקלרמונט עבר שיפוץ אבל לא דימיינה שישתנה מהקצה אל הקצה.
כל הזכרונות שהיו לה מהבית הישן כאילו נמחקו. זה מעביר בה תחושת עצב ובחילה.
קיידנס מתקפלת ופרי שמה לב, היא ישר אומרת לה להתנהג נורמלי, מתעלמת מזה שלבת שלה כואב וקשה.
קיידנס מתעשתת על עצמה ויוצאת מהסירה לומר שלום.
כאשר היא יורדת מהסירה השקרנים, דודה בס וסבא שלה לא נמצעים שם.
רק הקטנים, ויל, טאפט, ליברטי ובוני.
בחרתי את הקטע הזה מכוון שאפשר כבר בו להרגיש שמשהו לא בסדר. עומנם מנקודת המבת של קיידנס זה לא נראה ככה כי היא מבולבלת בעצמה אבל העובדה שאף אחד לא בא לברך אותה לשלום רק הקטנים, בית קלרמונט החדש, החיבה בין אימה ודודה קרי. הכל נראה חשוד ולא ״נורמאלי״ למשפחת סינקלר. קיידנס מוסיפה שהכל נראה עצוב.
בנוסף לכל התחושה האפורה הזאת, זאת הפעם הראשונה מאז התאונה שקיידנס מגיע אל האי.
הוא לא נראה כמו שזכרה אותו, וזה מכה בא מאוד חזק.